‏הצגת רשומות עם תוויות זכויות יוצרים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות זכויות יוצרים. הצג את כל הרשומות

11.8.2012

לוגו, פרק ג', זכויות יוצרים

פרק א'- כאן
פרק ב' - כאן

הדרך ה"טבעית" להגן על לוגו היא באמצעות רישומו כסימן מסחר.
אך  האם הלוגו מוגן מכוח זכויות יוצרים?

סעיף 4(א) לחוק זכויות יוצרים, קובע קיומן של קטגוריות של יצירות, החוסות תחת הגנת החוק. יצירה שאינה נכללת באחת הקטגוריות, לא תוכל לזכות בהגנה שמעניק חוק זכויות יוצרים.
הקטגוריות שנקבעו בחוק, הן: "יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי.." וכן מוכר תקליט כיצירה המזכה את בעליה בזכויות יוצרים.

בתי המשפט קבעו, כי הקטגוריה "יצירה ספרותית" כוללת כל צורה של ביטוי בכתב, במנותק מרמתו האיכותית או סגננו. "הביטוי "יצירה ספרותית" הוא ביטוי רחב עד כדי כך, שניתן לכלול בו כל יצירה כתובה. גם תווית למוצר יכולה להיות יצירה ספרותית מוגנת אם היא מקורית.
 עם זאת , החלת דיני זכויות יוצרים על ביטוי מילולי החוסה תחת דיני סימני מסחר איננה מובנת מאליה. כך למשל, בארה"ב, חפיפה כזו אינה אפשרית. 
כמו כן "יצירה אומנותית" מוגדרת בסעיף ההגדרות בחוק זכויות יוצרים, ככוללת "...רישום, ציור, יצירת פיסול, תחריט, ליטוגרפיה, מפה, תרשים, יצירה אדריכלית, יצירת צילום ויצירת אמנות שימושית."
לכן , בין אם לוגו  מוגדר כ"יצירה ספרותית" ובין אם הוא מוגדר כ"יצירה אומנותית", לוגו, במידה והוא מקורי, חוסה בישראל תחת ההגנה שמעניק חוק זכויות יוצרים, ושימוש בו שלא כדין ובלא היתר, ייחשב להפרה אסורה.

לוגו הנו כאמור כלי שיווקי, אשר נועד לשמש כסממן לזיהוי הטובין או העסק, ולקשר אותם עם היצרן.
סימן המסחר הנו האמצעי המשפטי להגן עליו בציבור הלקוחות ולכן, חשיבות רבה נודעת לייחודו ולעיצובו, במובחן ובמובדל מסימני מסחר של יצרנים אחרים.

גניבת עין
במקרים בהם קיים דמיון הגובל בהטעיה, בין לוגו אחד למשנהו, ולא קיימת מחלוקת בשאלה מי מבין היצרנים הפיץ ושיווק ראשון את הלוגו, עדיין אין בכך די בכדי לבסס תביעה בגניבת עין. על התובע להוכיח כי המוצר המקורי צבר מוניטין וכי קיים חשש כי ציבור הלקוחות יטעה לחשוב, כי המדובר במוצר המקורי, או מוצר הקשור אליו באופן כזה או אחר.
בהקשר זה נקבע בפסיקה, כך: "על התובע בגניבת עין להוכיח כי השם, הסימן או התיאור רכשו להם הוקרה והכרה בקהל ושהקהל התרגל לראות בסימן, בתיאור או בשם את ציון עסקו את ציון סחורותיו של התובע. לאמור- כי המוצר רכש לעצמו "משמעות משנית" המקשרת אותו עם התובע עד כי ציבור הלקוחות מזהה את המוצר על-פי חזותו עם תוצרתו של התובע וכי התרגל לראות בחזות המוצר את סחורתו של התובע .
מכאן שהוכחת מוניטין מהווה תנאי מהותי והכרחי לביסוס תביעה בגין גניבת עין, ובמידה והתובע ולא יצליח להוכיח קיומו של מוניטין במוצר, תדחה תביעתו, ולא יהיה מקום לדון בשאלת הטעית ציבור הלקוחות. 

 סימן מסחרי
 על-מנת לקבל הגנה ביחס לסימן המשמש יצרן או משווק בייצור ושיווק מוצריו, יש לבקש את רישום הסימן בפנקס סימני המסחר המתנהל בלשכת הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר.
אין צורך לומר כי גופים מסחריים שונים מייחסים חשיבות רבה לפרסום ומיתוג מוצריהם.
בעולמנו כיום, נחשף כל צרכן פוטנציאלי למידע רב ובכללו ניסיונות חוזרים ונשנים של גופים מסחריים לקבע בתודעתו את מרכולתם ולגרום לו לרכוש אותה.

לאור זאת, עולה חשיבותם של אמצעי מיתוג כדוגמת 'לוגו', סיסמה ('סלוגן'), שמות מוצרים וכיו"ב בעיני כל יצרן או משווק המעוניין לפלס דרכו אל לב הציבור.
רישום סימנים שונים המהווים את הבסיס הפרסומי של העסק בכלל ומערך השיווק בפרט, הינו תנאי כמעט הכרחי ביצירתו והטמעתו של מותג חזק. חשוב לזכור כי על-מנת לקבל את ההגנה המקסימאלית על סימן, יש לרשום אותו כסימן מסחר רשום בפנקס סימני המסחר המתנהל בלשכת הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר.

15.7.2012

זכויות יוצרים - תכשיטים

הגנה על תכשיט מקורי אפשרית מכוח ארבעה חוקים שונים:

- חוק המדגמים, שמעניק הגנה חזקה
-  חוק הפטנטים, מעניק הגנה טובה
-  חוק זכויות יוצרים, שמעניק הגנה סבירה למדי
- חוק "עשיית עושר ולא במשפט", שמעניק הגנה מסויימת בלבד.
חוק המדגמים
חוק המדגמים מעניק הגנה על תכשיט אם הוגשה לגביו בקשה לרשם המדגמים, לפני שהמדגם יצא לשוק.
תקופת ההגנה היא לחמש עשרה שנים. זוהי ההגנה היעילה והטובה ביותר לעיצוב מקורי של תכשיטים.

חוק הפטנטים
חוק הפטנטים מעניק הגנה על תכשיט אם הוגשה לגביו בקשה לרשם הפטנטים, לפני שהוא יצא לשוק.
עם זאת, לא לגבי כל תכשיט אפשר להגיש בקשה לפטנט. תקופת ההגנה היא לעשרים שנים.

חוק זכויות יוצרים
חוק זכויות יוצרים מגן על תכשיט מקורי.
המקוריות הנדרשת איננה גבוהה ומספיק שהתכשיט יהיה שונה במעט מתכשיטים אחרים או מהמקובל.
הזכות קיימת אוטומטית בלא כל צורך ברישום, ותקופת ההגנה היא למשך עשרות שנים.
ההגנה על עיצוב של תכשיט על-פי חוק זה מוגבלת מאוד, כיוון שאין הגנה לתכשיט שמייצרים ממנו יותר מחמישים יחידות 

חוק עשיית עושר
חוק עשיית עושר הוא חוק כללי שקובע כי אסור לאדם להתעשר על חשבון השקעות של אדם אחר על ידי פעולה בלתי מוסרית.
בתי המשפט קבעו שבמקרים מיוחדים אסור לחקות תכשיט מקורי. החיקוי כשלעצמו – מותר, אם אין זכויות יוצרים ואין מדגם רשום. אבל, מתחרה שמעתיק את התכשיטים המצליחים, הדבר נחשב בלתי מוסרי ואסור.

 אחת הסוגיות החשובות בדיני קניין רוחני  היא השאלה למי שייכות זכויות היוצרים בעיצוב פרי עמלם?
התשובה המלאה לכך תלוית נסיבות ומצריכה ניתוח מדויק של כל מקרה לגופו.  (להמשך קריאה)
 
על תכשיט שהוא יצירת אומנות חדשה ניתן להגן בזכויות או במדגם, אך לא ניתן להגן בשניהם יחד.
לכל אחת מהזכויות יתרונות וחסרונות. לדוגמא, הגנת זכויות יוצרים היא מפני העתקה בפועל, בעוד שבמדגם ההגנה היא על צורה זהה או דומה, אף אם לא בוצעה העתקה בפועל.
מאידך, הגנת מדגם מוגבלת ל- 15 שנה, בעוד שהגנת זכויות יוצרים היא לתקופת חיי המחבר ועוד 70 שנה.
אם מדובר בשכפול של יצירה למספר רב של עותקים, ההגנה המתאימה יותר היא של מדגם ככל הנראה. הגנת המדגם היא טריטוראלית, וכך גם נמדדת חדשנותה.
זכויות היוצרים נועדו לתת בידי היוצר אמצעים משפטיים שיאפשרו לו להפוך את היצירה לנכס שניתן לסחור בו.
אלה הן זכויות שנועדו לבעלים להפיק רווח מיצירה בדרכים שונות.
 כל אדם המבקש לעשות שימוש ביצירה צריך לקבל רשות מבעליה. לבעלים הזכות להעתיק או לעבד את היצירה, ליצור ממנה יצירות נגזרות, לשלוט בהפצתה ולהציגה בפומבי.

זכות יוצרים אינה כרוכה ברישום אלא נולדת עם היצירה. 

זכויות יוצרים - מיתוסים

פוסט זה יעלה  מיתוסים בנושא זכויות יוצרים ונראה מה אמת, מה לא ומה תחום האפור.

על רעיון נהדר מגינות זכויות יוצריםלא.
חוק זכויות יוצרים2007, התשס"ח-2007, קובע  כי אין זכות יוצרים על רעיון, אם כי, כבעבר, קיימות זכויות באופן ביטויו של אותו רעיון.
כלומר, זכות היוצרים מבוטאת בעיצוב היצירה ובצורתה האמנותית. למשל: לחן מוזיקלי, סרט וידאו, סיפור קצר וכדומה.


אם למשל קראת מאמר וכתבת אותו באתר שלך, בשפתך ולשונך ורק המבנה זהה. האם זו הפרת זכויות יוצרים?
ובכן זהו תחום אפור.
חוק זכות יוצרים קובע שהגנת זכות היוצרים אינה משתרעת על רכיבים דוגמת רעיון, תהליך, עובדה או נתון. 
כל אחד מאלו אינו מהווה יצירה מוגנת, ולכן העתקתם אינה מהווה הפרת זכות יוצרים אלא היא העתקה מותרת.
לכן אין כל מניעה שכל אחד מאיתנו יכתוב מאמר המתייחס ממש לאותו רעיון ואפילו ישתמש באותם ראשי פרקים וכדומה. השאלה הגדולה - מתי הופך הרעיון עצמו לביטוי של אותו רעיון, שכן כקבוע בחוק – על אף שהרעיון אינו מוגן בזכות יוצרים הרי שדרך ביטויו מוגנת.
קו התפר בין הרעיון (המותר לשימוש בידי כולם) לבין ביטויו (המוגן בזכות יוצרים ואסור בשימוש) הינו דק ונתון לשיקול דעתו של בית המשפט. כיוון שכך, המבחן שצריך להנחות אתכם אינו האם אתם חושבים שמדובר בהעתקה, אלא האם מישהו אחר היה סבור כך אילו היה קורא את שני המאמרים.  כנ"ל לגבי תכשיט למשל.

שוב, עובדות ונתונים לכשעצמם הינם חופשיים, ואין זו הפרת זכות יוצרים להעתיקם

חייבים לרשום זכויות יוצרים כדי להגן עליהן 
לא.
אין חובת רישום לזכויות יוצרים. כלומר, גם אם לא נעשה רישום כזה, הזכויות נרכשות מעצם היצירה.
מכאן שהמיתוס כי - כל מה שלא כתוב עליו שהוא מוגן בזכויות יוצרים מותר לשימוש אינו נכון.

אם תשלח לעצמך את היצירה בדואר רשום, תוכל להוכיח שאתה היוצר שלה
כן ולא - תחום אפור.
אחד מהנושאים החשובים בדיון בגין הפרת זכויות בבית משפט הוא שאלת הוכחת הזכויות המקוריות, למי הן שייכות ומאיזה מועד. עובדה זו ניתן להוכיח בכמה דרכים, וגם הדרך בכותרת מתאימה.
מידת המשקל שבית המשפט ייחס לדרך זו, ככל הנראה לא גבוה במיוחד.

אם זה באינטרנט אז זה שייך לכולם ומותר להשתמש בחופשיות
לא.  ההיפך הוא הנכון.
קיימת פסיקה ישראלית שקובעת שבמרבית היצירות המודרניות (כולל אלו שקיימות באינטרנט) קיימות זכויות יוצרים ועל המעתיק להיות מודע לכך. מעתיק שלא טרח לברר של מי הזכויות ולקבל את הסכמתו, רואים אותו כמי שהפר זכויות יוצרים.
באינטרנט ניתן למצוא גם אתרים רבים המעמידים לרשות הציבור יצירות עם רשיונות שימוש שונים שמאפשרים העתקה כזו או אחרת של היצירה, אך מומלץ להקפיד לקרוא את הרשיון ולבדוק שאתם עונים לדרישותיו שכן אחרת – זו הפרת זכויות יוצרים.
ישנן תוכנות המאפשרות לבעלי הזכויות מעקב אחר שימוש תכנים מוגנים שלהם המועלים לרשת, כולל תמונות ותכנים אחרים שנחזים להיות "נקיים" ממעקב.

שכתוב יצירה הופכת ליצירה של המשכתב ואין הפרת זכויות יוצרים
כן ולא - תחום אפור.
אמנם היצירה החדשה תהפוך להיות שלך, אך הדבר לא ימנע את זכותו של היוצר המקורי לטעון כי זכויותיו הופרו, והדין יתמוך בו.  עצם השינוי של היצירה מהווה יצירה נגזרת  ואף היא זכות השמורה לבעל הזכויות בלבד.

הזמנת עבודה ממשהו אחר מעבירה אל  המזמין את זכויות היוצרים
לא!!!
החוק קובע שהבעלים של זכויות היוצרים ביצירה מוזמנת יהיה היוצר, אלא אם הוסכם אחרת בין היוצר למזמין.

העתקת אחוז קטן חוקית

תחום אפור.
החוק 
אוסר את העתקת היצירה אך מתייחס להיקף ההעתקה בשיקול.העתקה חלקית לא בהכרח תפטור את המעתיק, אלא אם הרכיב המועתק, אינו עיקר היצירה או שהוא מהווה דבר מה כה יומיומי שלא ניתן לומר שהוא הועתק דווקא מאותה יצירה מקורית.

פרסום יצירה באינטרנט רק מחזק את מוניטין היוצר ולכן זה מותר
העתקה של יצירה עשוייה להתפס כמותרת כשהיא לצרכים פרטיים שאינם לצרכי מסחר.
למרות זאת מומלץ שלא לקבל כמובן מאליו את המיתוס הזה. צאו מנקודת הנחה שצריך לקבל את הסכמת בעל זכויות היוצרים, גם אם אתם חושבים שאתם עושים לו טובה.
במיוחד אם אותה טובה מבוצעת באתר של העסק שלכם, אבל גם אם היא בבלוג הפרטי שלכם.

נתינת קרדיט הופכת את זה לחוקי
תחום אפור.
זכות יוצרים מתחלקת לשני סוגי זכויות. זכות "רגילה" וזכות "מוסרית".
הזכות הרגילה מגדירה מספר פעולות ביצירה שאין לבצען אלא בהסכמת הבעלים.
הזכות המוסרית היא זכותו של היוצר האוסרת על ביצוע שינויים ביצירה אלא בהסכמתו וכן החובה לתת ליוצר קרדיט "כמקובל". מתן קרדיט הוא אכן חובה שיש לבצע, אבל לא די בה. עצם מתן הקרדיט לא פוטר  מאי הפרת זכויות אחרת.
אם לא גובים כסף באתר או על יצירה - מותק להעתיק
לא.
עצם פעולת ההעתקה בלא הסכמת בעל זכות היוצרים מהווה הפרת זכות יוצרים. 
שימוש הוגן
תחום אפור.
שימוש הוגן הינה הגנה מורכבת וסבוכה ביותר בפני טענת הפרת זכות יוצרים.

היוצר נתן היצירה בעצמו או חלק ממנה (למשל תכשיט במגזין)  - מותר להשתמש 
לא.
עצם העברת היצירה לידיים אחרות  כשלעצמה אינה מעניקה זכויות ביצירה אלא לכל היותר רשיון שימוש מוגבל.

הפרת זכויות תורמתהפרה זכויות תורמת תורמת הינה מצב בו בעל אתר אינטרנט או פורום ספציפי מאפשר לאחרים לבצע הפרות זכויות יוצרים ביצירה במסגרת הפורום אותו הוא מנהל. למשל בעל בלוג שמאפשר לגולשים להפר זכויות יוצרים בתגובות לבלוג שלו.
גונב מגנב פטור?
לא.
במרבית המקרים, גונב מגנב אינו פטור. העובדה שאחרים הפרו זכויות  לא פוטרת אתכם מכיבוד הזכויות .


שימוש בתמונות ברשת
כל התמונות מוגנות בזכות יוצרים (זו צריכה להיות נקודת המוצא שלכם עד שלא תהיו בטוחים שאין הדבר כך).
אם אתם זקוקים לתמונה, מומלץ לפנות לאחד מהאתרים המוכרים, לקרוא את רשיון השימוש שלהם, להבין מה מותר לכם לעשות ומה אסור ולשלם עבור התמונות.
באתרים חינמיים, חשוב לקרוא את ההסתייגויות המפורטות בהן, כמו גם לקיים את דרישתם למתן קרדיט בצורה מדויקת.
לגבי טקסטים, מומלץ לפתח דרכים למעקב וביקורת אחר טקסטים למניעת סכנת הפרה (copyscape אמרנו? אפילו גוגל זו התחלה טובה). נסו מספר פסקאות קצרות מהמאמר ותראו מה תקבלו.

זכויות יוצרים וקניין רוחני - כללי

זכות יוצרים היא ההגנה שניתנת ליוצר או לבעלים של יצירה מפני שימוש בלתי מורשה ביצירה שהיא קניין רוחני שלו.
ההגנה הניתנת לזכויות יוצרים באה להגן על דרכי ביטוי, ומטרתה לעודד את העשרת עולם הביטויים.
נהוג לסמן  זכויות יוצרים   באמצעות הסימון © ( קיצור של המילה copyright) - ולידו הביטוי "כל הזכויות שמורות",  הדבר איננו הכרחי. יצירה תהיה מוגנת גם ללא הסימון, אם היא עומדת בתנאים מהותיים אחרים.
זכות היוצרים מגינה על זכויות בתחומי האמנות, מוזיקה, ספרות, וכו'.
 היא נקראת באנגלית "זכות ההעתקה" משום שהזכות החשובה ביותר מבין אשכולות הזכויות הנקרא "זכות יוצרים" היא הזכות למנוע העתקה.

קניין רוחני הוא שם כללי לזכויות הקשורות במשאבים שאינם מוחשיים ושהם יציר האינטלקט של האדם (ומכאן הביטוי Intellectual Property, או בקיצור IP)., משאבים שאין מגבלה פיזית על שימוש בו-זמני שלהם.
הסדרים משפטיים מפורטים קובעים את מושא הבעלות בכל אחד מענפי הקניין הרוחני, את תנאי ההגנה עליהם, את היקף הזכויות, החריגים והגנות, סעדים שונים, אכיפה ועניינים פרוצדורליים.
הקניין הרוחני נחשב לאחד התחומים החשובים בצמיחתן הכלכלית של מדינות. בעשורים האחרונים תחום זה עובר תהליכים אינטנסיביים של גלובליזציה, ומושפע מאוד משינויים טכנולוגיים.
תחת קניין רוחני נמצא את: זכויות יוצרים, פטנטים, מדגמים (הגנה על עיצוב המוצר), סמני מסחר, זכות מתפחים (זנים חדשים של צמחים). כל זכות מוסדרת בנפרד בחקיקה הנוגעת לה.

מדגם רשום הוא קניין רוחני בתחום העיצוב התעשייתי. המדגם הוא בעצם אותם קווי דמות, קישוט, עיטור, אשר מיישמים אותם בהקשר למוצר מסוים - הפן העיצובי. 
לא מדובר במוצר אחד, אירוע חד פעמי, אלא מוצר המשולב בייצור תעשייתי, אשר תוצאותיו יהיו הרבה יחידות הנושאות אותו עיצוב - הפן התעשייתי. המדגם מגן אך ורק על הצורה האסתטית של המוצר.

אין הגנה על רעיונות - רעיונות הן נחלת הכלל.  

מקורות