11.8.2012

לוגו, פרק ג', זכויות יוצרים

פרק א'- כאן
פרק ב' - כאן

הדרך ה"טבעית" להגן על לוגו היא באמצעות רישומו כסימן מסחר.
אך  האם הלוגו מוגן מכוח זכויות יוצרים?

סעיף 4(א) לחוק זכויות יוצרים, קובע קיומן של קטגוריות של יצירות, החוסות תחת הגנת החוק. יצירה שאינה נכללת באחת הקטגוריות, לא תוכל לזכות בהגנה שמעניק חוק זכויות יוצרים.
הקטגוריות שנקבעו בחוק, הן: "יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי.." וכן מוכר תקליט כיצירה המזכה את בעליה בזכויות יוצרים.

בתי המשפט קבעו, כי הקטגוריה "יצירה ספרותית" כוללת כל צורה של ביטוי בכתב, במנותק מרמתו האיכותית או סגננו. "הביטוי "יצירה ספרותית" הוא ביטוי רחב עד כדי כך, שניתן לכלול בו כל יצירה כתובה. גם תווית למוצר יכולה להיות יצירה ספרותית מוגנת אם היא מקורית.
 עם זאת , החלת דיני זכויות יוצרים על ביטוי מילולי החוסה תחת דיני סימני מסחר איננה מובנת מאליה. כך למשל, בארה"ב, חפיפה כזו אינה אפשרית. 
כמו כן "יצירה אומנותית" מוגדרת בסעיף ההגדרות בחוק זכויות יוצרים, ככוללת "...רישום, ציור, יצירת פיסול, תחריט, ליטוגרפיה, מפה, תרשים, יצירה אדריכלית, יצירת צילום ויצירת אמנות שימושית."
לכן , בין אם לוגו  מוגדר כ"יצירה ספרותית" ובין אם הוא מוגדר כ"יצירה אומנותית", לוגו, במידה והוא מקורי, חוסה בישראל תחת ההגנה שמעניק חוק זכויות יוצרים, ושימוש בו שלא כדין ובלא היתר, ייחשב להפרה אסורה.

לוגו הנו כאמור כלי שיווקי, אשר נועד לשמש כסממן לזיהוי הטובין או העסק, ולקשר אותם עם היצרן.
סימן המסחר הנו האמצעי המשפטי להגן עליו בציבור הלקוחות ולכן, חשיבות רבה נודעת לייחודו ולעיצובו, במובחן ובמובדל מסימני מסחר של יצרנים אחרים.

גניבת עין
במקרים בהם קיים דמיון הגובל בהטעיה, בין לוגו אחד למשנהו, ולא קיימת מחלוקת בשאלה מי מבין היצרנים הפיץ ושיווק ראשון את הלוגו, עדיין אין בכך די בכדי לבסס תביעה בגניבת עין. על התובע להוכיח כי המוצר המקורי צבר מוניטין וכי קיים חשש כי ציבור הלקוחות יטעה לחשוב, כי המדובר במוצר המקורי, או מוצר הקשור אליו באופן כזה או אחר.
בהקשר זה נקבע בפסיקה, כך: "על התובע בגניבת עין להוכיח כי השם, הסימן או התיאור רכשו להם הוקרה והכרה בקהל ושהקהל התרגל לראות בסימן, בתיאור או בשם את ציון עסקו את ציון סחורותיו של התובע. לאמור- כי המוצר רכש לעצמו "משמעות משנית" המקשרת אותו עם התובע עד כי ציבור הלקוחות מזהה את המוצר על-פי חזותו עם תוצרתו של התובע וכי התרגל לראות בחזות המוצר את סחורתו של התובע .
מכאן שהוכחת מוניטין מהווה תנאי מהותי והכרחי לביסוס תביעה בגין גניבת עין, ובמידה והתובע ולא יצליח להוכיח קיומו של מוניטין במוצר, תדחה תביעתו, ולא יהיה מקום לדון בשאלת הטעית ציבור הלקוחות. 

 סימן מסחרי
 על-מנת לקבל הגנה ביחס לסימן המשמש יצרן או משווק בייצור ושיווק מוצריו, יש לבקש את רישום הסימן בפנקס סימני המסחר המתנהל בלשכת הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר.
אין צורך לומר כי גופים מסחריים שונים מייחסים חשיבות רבה לפרסום ומיתוג מוצריהם.
בעולמנו כיום, נחשף כל צרכן פוטנציאלי למידע רב ובכללו ניסיונות חוזרים ונשנים של גופים מסחריים לקבע בתודעתו את מרכולתם ולגרום לו לרכוש אותה.

לאור זאת, עולה חשיבותם של אמצעי מיתוג כדוגמת 'לוגו', סיסמה ('סלוגן'), שמות מוצרים וכיו"ב בעיני כל יצרן או משווק המעוניין לפלס דרכו אל לב הציבור.
רישום סימנים שונים המהווים את הבסיס הפרסומי של העסק בכלל ומערך השיווק בפרט, הינו תנאי כמעט הכרחי ביצירתו והטמעתו של מותג חזק. חשוב לזכור כי על-מנת לקבל את ההגנה המקסימאלית על סימן, יש לרשום אותו כסימן מסחר רשום בפנקס סימני המסחר המתנהל בלשכת הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה