אוטרפה, קאליופה, קליאו, אראטו, מלפומנה, פוליהימניה, טרפסיכורה, תאליה, אוראניה...
השמות האלה אומרים לכם משהו?
סביר להניח שלא, כי רובנו מכירים אותן בשמן האחר - "המוזות".
9 המוזות היו אלות היצירה במיתולוגיה היוונית, פטרוני המחול, המוסיקה, ההיסטוריה, הספרות, המחזאות ואפילו האסטרונומיה. עיקר תפקידן - השראה ליוצרים השונים.
מספרן לא היה קבוע והשתנה כל הזמן, עד שהתקבעה החלוקה הקלאסית והמקובלת, עפ"י המיתולוגיה האתונאית, ומספרן נקבע ל-9.
בימי קדם, לפני שהאמן היה מתחיל לחבר יצירה חדשה, הוא היה פונה אל המוזות ומבקש את הנחיתן ועזרתן.
יצירות קלאסיות רבות כמו האודיסאה, תיאוגוניה, התופת , פותחות בבקשת עזרה מהמוזות ובמילות שבח והודיה להן.
מאז הפכה המילה "מוזה" למילה נרדפת ל-"השראה".
כולנו זקוקים להשראה, אומנים ולא, לאותה המוזה ש"תנחת" עלינו.
נכון, כבר אמרו חכמים:
"הצלחה מורכבת מאחוז אחד של השראה ומתשעים ותשעה אחוזים של זיעה" (תומס אלווה אדיסון), אבל כולנו מחפשים את אותו אחוז קטן...
השראה היא מושג אמורפי, חסר צורה.
היא יכולה להגיע מחפץ, מציוץ ציפורים, פיסת נוף מהממת, מיצירת אמנות, מדלת בית ברחוב, מסרט, מאקורד נהדר בשיר, מנאום שלעד לא ישכח...
אבל בואו נודה, אותה השראה חסרת צורה, היא מה זה חמקמקה...
האם קרה לכם שאתם מרגישים חסרי אנרגיה, חסרי חיוניות ומרץ, חסרי השראה, קפואים?
יש מצב שאיבדתם את המוזה, החשק ליצור, לעשות...
וזה קורה לכולנו.
פתאום מאבדים את הניצוץ, בין אם אתם אמנים שמתפרנסים מיצירתכם, ובין אם אתם לא.
אנחנו קמים בבוקר ומרגישים ממש לא יצירתיים.
וזה יכול לקרות דווקא לפני הגשת רעיון חדשני שאתם חייבים להגיש ללקוח, או בזמן שצריכים להגיש את הטיוטה לרב המכר הבא, או ימים לפני שאתם צריכים להכין סט לחברה מתחתנת...
שכן כולנו זקוקים למוזה שלנו, ל-Mojo, או איך שלא תקראו לזה- מוטיבציה, רצון, חשק...
יצירת דבר חדש, היא התחושה הכי מרגשת בעולם, הכי ממריצה.
המוזה היא אותו הרגע שאתם אוספים את כל הכוחות שלכם, לא משנה לצורך מה, הרגע בו אתם חדורי מוטיבציה, פשוט "מורעלים".
טרדות, תסכולים, פגישה שציפתם לה ולא התנהלה כפי שרציתם ועוד אינספור סיבות משאירות אתכם מרוקנים, חסרי מוטיבציה.
איבדתם את המוזה, את ה-Mojo שלכם ולרוב אתם לא מבינים למה, לא יכולים לשים את האצבע על הסיבה האמיתית.
יש כמובן סיבות ברורות - לחצים, מירוץ החיים, אירועים גדולים ברקע (כמו חתונה, גירושין, לידה, אבל) .
אבל כשאין סיבות ברורות, איך נבין למה איבדנו את זה (זמנית לפחות)?
על חלק מהסיבות, תוכלו לקרוא כאן.
מה עושים שההשראה הולכת לבקר במקומות רחוקים? איך מחזירים אותה קרוב אלינו?
איך נחזיר את ה-Mojo שלנו?
או לפי אוסטין פאוור-
?Have you see my mojo, baby
יש המון דרכים להחזיר את המוזה לחיים שלכם, לעיתים היא תלויה בסוג המוזה שאתם מחפשים: כתיבה, שירה, חריזה, מיזם חדש ועוד.
בסופו של דבר, כל אחד צריך ללמוד איך להעיר את המוזה שלו.
הנה לכם כמה טיפים שמצאתי ברשת.
חיפשתי בעיקר טיפים להחזיר את המוזה בחריזה/ביצירת תכשיטים ועוד אחרים.
ראשית, צאו מהלחץ, קחו הפסקה.
צאו לסבוב, לטיול, הביטו סביב.
ההשראה מגיעה מכל מקום, משום מקום.
גם מנוחה ושינה יכולים להועיל, "למלא את הבטרייה" שלכם.
זו כמעט הוכח מדעית - מנוחה מגבירה את היצירתיות!
צרו הרגלים חדשים.
קומו מוקדם יותר בבוקר, אכלו ארוחות שונות בזמנים שונים, בלו במקומות חדשים וכיו"ב.
גרו את הנוירונים במוח שלכם ליצור קשרים חדשים, מרעננים.
נקודה חשובה שלא הייתי מודעת לה, עד שלא נברתי ברשת לאסוף חומר בנושא, היא אור השמש.
השמש חיונית לחיינו, את זה כולנו יודעים.
היא עוזרת לעיכול, לספיגת המזון, לשמירת איזון האינסולין, חיונית לעצמות וללב, חיזוק המערכת החיסונית, עוזרת ביצירת אנרגיות פיזיות ונפשיות ועוד אינספור תועלות.
לא חייבים לשהות שעות בחוף הים, סטייל "בטן-גב". אבל כמה דקות של שמש כל יום יכולים לעזור מאוד, גם למוזה שלכם.
בנוסף למדו לסדר את הנשימות שלכם.
כמה יותר חמצן שתכניסו לגופכם, ככה תגבירו את האנרגיה והמרץ שבכם.
תרגלו נשימות עמוקות, שימו עציצים בבית, שמרו על פעילות אירובית ועוד.
ארגנו וסדרו את סביבת העבודה שלכם.
מחזרו תכשיטים ישנים שלכם וצרו מהם יצירות חדשות.
קחו תכשיט ישן, אפילו כזה שעבר בירושה, והוסיפו לא אלמנטים חדשים, מודרניים.
מצאו ציטוט, שיר, סרט, ציור, תמונה ונסו ליצור בהשראתם.
עזבו ערכות צבעים, פלטות והתאמות. אל תשברו את הראש.
בחרו צבע אחד, על גווניו, ונסו ליצור תוך שימוש בחרוזים שונים, גדלים, סוגים.
מצד שני, נסו פלטות צבעים שמעולם לא ניסיתם.
אתגרו את עצמכם.
