אם הייתם שואלים עשרה אנשים שונים איך הם מתחברים לרוח שלהם, לנפש, סביר להניח שהייתם מקבלים 10 תשובות שונות: יוגה, מדיטציה, תפילה, ציור, שירה, חריזה ועוד.
אוטרפה, קאליופה, קליאו, אראטו, מלפומנה, פוליהימניה, טרפסיכורה, תאליה, אוראניה...
השמות האלה אומרים לכם משהו?
סביר להניח שלא, כי רובנו מכירים אותן בשמן האחר - "המוזות".
אבל בואו נודה, אותה השראה חסרת צורה, היא מה זה חמקמקה...
האם קרה לכם שאתם מרגישים חסרי אנרגיה, חסרי חיוניות ומרץ, חסרי השראה, קפואים?
יש מצב שאיבדתם את המוזה, החשק ליצור, לעשות...
וזה קורה לכולנו.
פתאום מאבדים את הניצוץ, בין אם אתם אמנים שמתפרנסים מיצירתכם, ובין אם אתם לא.
אנחנו קמים בבוקר ומרגישים ממש לא יצירתיים.
וזה יכול לקרות דווקא לפני הגשת רעיון חדשני שאתם חייבים להגיש ללקוח, או בזמן שצריכים להגיש את הטיוטה לרב המכר הבא, או ימים לפני שאתם צריכים להכין סט לחברה מתחתנת...
שכן כולנו זקוקים למוזה שלנו, ל-Mojo, או איך שלא תקראו לזה- מוטיבציה, רצון, חשק...
יצירת דבר חדש, היא התחושה הכי מרגשת בעולם, הכי ממריצה.
המוזה היא אותו הרגע שאתם אוספים את כל הכוחות שלכם, לא משנה לצורך מה, הרגע בו אתם חדורי מוטיבציה, פשוט "מורעלים".
טרדות, תסכולים, פגישה שציפתם לה ולא התנהלה כפי שרציתם ועוד אינספור סיבות משאירות אתכם מרוקנים, חסרי מוטיבציה.
איבדתם את המוזה, את ה-Mojo שלכם ולרוב אתם לא מבינים למה, לא יכולים לשים את האצבע על הסיבה האמיתית.
יש כמובן סיבות ברורות - לחצים, מירוץ החיים, אירועים גדולים ברקע (כמו חתונה, גירושין, לידה, אבל) .
אבל כשאין סיבות ברורות, איך נבין למה איבדנו את זה (זמנית לפחות)?
על חלק מהסיבות, תוכלו לקרוא כאן.
מה עושים שההשראה הולכת לבקר במקומות רחוקים? איך מחזירים אותה קרוב אלינו?
איך נחזיר את ה-Mojo שלנו?
או לפי אוסטין פאוור-
יש המון דרכים להחזיר את המוזה לחיים שלכם, לעיתים היא תלויה בסוג המוזה שאתם מחפשים: כתיבה, שירה, חריזה, מיזם חדש ועוד.
בסופו של דבר, כל אחד צריך ללמוד איך להעיר את המוזה שלו.
הנה לכם כמה טיפים שמצאתי ברשת.
חיפשתי בעיקר טיפים להחזיר את המוזה בחריזה/ביצירת תכשיטים ועוד אחרים.
ראשית, צאו מהלחץ, קחו הפסקה.
צאו לסבוב, לטיול, הביטו סביב.
ההשראה מגיעה מכל מקום, משום מקום.
גם מנוחה ושינה יכולים להועיל, "למלא את הבטרייה" שלכם.
זו כמעט הוכח מדעית - מנוחה מגבירה את היצירתיות!
צרו הרגלים חדשים.
קומו מוקדם יותר בבוקר, אכלו ארוחות שונות בזמנים שונים, בלו במקומות חדשים וכיו"ב.
גרו את הנוירונים במוח שלכם ליצור קשרים חדשים, מרעננים.
נקודה חשובה שלא הייתי מודעת לה, עד שלא נברתי ברשת לאסוף חומר בנושא, היא אור השמש.
השמש חיונית לחיינו, את זה כולנו יודעים.
היא עוזרת לעיכול, לספיגת המזון, לשמירת איזון האינסולין, חיונית לעצמות וללב, חיזוק המערכת החיסונית, עוזרת ביצירת אנרגיות פיזיות ונפשיות ועוד אינספור תועלות.
לא חייבים לשהות שעות בחוף הים, סטייל "בטן-גב". אבל כמה דקות של שמש כל יום יכולים לעזור מאוד, גם למוזה שלכם.
בנוסף למדו לסדר את הנשימות שלכם.
כמה יותר חמצן שתכניסו לגופכם, ככה תגבירו את האנרגיה והמרץ שבכם.
תרגלו נשימות עמוקות, שימו עציצים בבית, שמרו על פעילות אירובית ועוד.
ארגנו וסדרו את סביבת העבודה שלכם.
נקו מוחכם מכל הבולשיט (סליחה על הביטוי), הרחמים העצמאיים, הצער, התסכול, הנקמה. נסו לנטרל ולנקות את המתח הרע (את הטוב תשאירו...)
לא בכדי נאמר : "כשהתותחים רועמים, המוזות שותקות"...
שנו את הגישה שלכם. שנו את סדרי העדיפויות שלכם.
במקום להיות מתוסכלים, תעלו את המשאבים הרוחניים שבכם לעשות מעשה נדיב, תנו מעצמכם, העניקו הידע שלכם לאחרים. אל תצפו לתמורה.
שנו את הגישה של "לא יודע", "לא יכול" ל- מה אם...
שאלו שאלות חדשות, בחנו אפשרויות אחרות.
אלברט איינשטיין אמר: (פחות או יותר)
לשאול שאלות חדשות, לחשוב על אפשרויות חדשות, להתייחס לבעיה מזווית חדשה - כל זה דורש דמיון יצירתי.
למדו דבר חדש, טכניקה חדשה, דרך אחרת לעשות דברים... צאו מהקופסה.
שנו את הסביבה הקרובה לכם. תלו תמונה חדשה, צבעו קיר מתקלף...
דמיינו את ההצלחה שלכם, את התכשיט הבא שיגרום לפיות לפעור, את התאמת הצבעים המושלמת...
עזבו ערכות צבעים, פלטות והתאמות. אל תשברו את הראש.
מצד שני, נסו פלטות צבעים שמעולם לא ניסיתם.
הסתכלו בעבודות/תכשיטים של אחרים.
השמות האלה אומרים לכם משהו?
סביר להניח שלא, כי רובנו מכירים אותן בשמן האחר - "המוזות".
9 המוזות היו אלות היצירה במיתולוגיה היוונית, פטרוני המחול, המוסיקה, ההיסטוריה, הספרות, המחזאות ואפילו האסטרונומיה. עיקר תפקידן - השראה ליוצרים השונים.
בימי קדם, לפני שהאמן היה מתחיל לחבר יצירה חדשה, הוא היה פונה אל המוזות ומבקש את הנחיתן ועזרתן.
מספרן לא היה קבוע והשתנה כל הזמן, עד שהתקבעה החלוקה הקלאסית והמקובלת, עפ"י המיתולוגיה האתונאית, ומספרן נקבע ל-9.
יצירות קלאסיות רבות כמו האודיסאה, תיאוגוניה, התופת , פותחות בבקשת עזרה מהמוזות ובמילות שבח והודיה להן.
מאז הפכה המילה "מוזה" למילה נרדפת ל-"השראה".
כולנו זקוקים להשראה, אומנים ולא, לאותה המוזה ש"תנחת" עלינו.
נכון, כבר אמרו חכמים:
"הצלחה מורכבת מאחוז אחד של השראה ומתשעים ותשעה אחוזים של זיעה" (תומס אלווה אדיסון), אבל כולנו מחפשים את אותו אחוז קטן...
השראה היא מושג אמורפי, חסר צורה.
היא יכולה להגיע מחפץ, מציוץ ציפורים, פיסת נוף מהממת, מיצירת אמנות, מדלת בית ברחוב, מסרט, מאקורד נהדר בשיר, מנאום שלעד לא ישכח...
היא יכולה להגיע מחפץ, מציוץ ציפורים, פיסת נוף מהממת, מיצירת אמנות, מדלת בית ברחוב, מסרט, מאקורד נהדר בשיר, מנאום שלעד לא ישכח...
אבל בואו נודה, אותה השראה חסרת צורה, היא מה זה חמקמקה...
האם קרה לכם שאתם מרגישים חסרי אנרגיה, חסרי חיוניות ומרץ, חסרי השראה, קפואים?
יש מצב שאיבדתם את המוזה, החשק ליצור, לעשות...
וזה קורה לכולנו.
פתאום מאבדים את הניצוץ, בין אם אתם אמנים שמתפרנסים מיצירתכם, ובין אם אתם לא.
אנחנו קמים בבוקר ומרגישים ממש לא יצירתיים.
וזה יכול לקרות דווקא לפני הגשת רעיון חדשני שאתם חייבים להגיש ללקוח, או בזמן שצריכים להגיש את הטיוטה לרב המכר הבא, או ימים לפני שאתם צריכים להכין סט לחברה מתחתנת...
שכן כולנו זקוקים למוזה שלנו, ל-Mojo, או איך שלא תקראו לזה- מוטיבציה, רצון, חשק...
יצירת דבר חדש, היא התחושה הכי מרגשת בעולם, הכי ממריצה.
המוזה היא אותו הרגע שאתם אוספים את כל הכוחות שלכם, לא משנה לצורך מה, הרגע בו אתם חדורי מוטיבציה, פשוט "מורעלים".
טרדות, תסכולים, פגישה שציפתם לה ולא התנהלה כפי שרציתם ועוד אינספור סיבות משאירות אתכם מרוקנים, חסרי מוטיבציה.
איבדתם את המוזה, את ה-Mojo שלכם ולרוב אתם לא מבינים למה, לא יכולים לשים את האצבע על הסיבה האמיתית.
יש כמובן סיבות ברורות - לחצים, מירוץ החיים, אירועים גדולים ברקע (כמו חתונה, גירושין, לידה, אבל) .
אבל כשאין סיבות ברורות, איך נבין למה איבדנו את זה (זמנית לפחות)?
על חלק מהסיבות, תוכלו לקרוא כאן.
מה עושים שההשראה הולכת לבקר במקומות רחוקים? איך מחזירים אותה קרוב אלינו?
איך נחזיר את ה-Mojo שלנו?
או לפי אוסטין פאוור-
?Have you see my mojo, baby
יש המון דרכים להחזיר את המוזה לחיים שלכם, לעיתים היא תלויה בסוג המוזה שאתם מחפשים: כתיבה, שירה, חריזה, מיזם חדש ועוד.
בסופו של דבר, כל אחד צריך ללמוד איך להעיר את המוזה שלו.
הנה לכם כמה טיפים שמצאתי ברשת.
חיפשתי בעיקר טיפים להחזיר את המוזה בחריזה/ביצירת תכשיטים ועוד אחרים.
ראשית, צאו מהלחץ, קחו הפסקה.
צאו לסבוב, לטיול, הביטו סביב.
ההשראה מגיעה מכל מקום, משום מקום.
גם מנוחה ושינה יכולים להועיל, "למלא את הבטרייה" שלכם.
זו כמעט הוכח מדעית - מנוחה מגבירה את היצירתיות!
קומו מוקדם יותר בבוקר, אכלו ארוחות שונות בזמנים שונים, בלו במקומות חדשים וכיו"ב.
גרו את הנוירונים במוח שלכם ליצור קשרים חדשים, מרעננים.
השמש חיונית לחיינו, את זה כולנו יודעים.
היא עוזרת לעיכול, לספיגת המזון, לשמירת איזון האינסולין, חיונית לעצמות וללב, חיזוק המערכת החיסונית, עוזרת ביצירת אנרגיות פיזיות ונפשיות ועוד אינספור תועלות.
לא חייבים לשהות שעות בחוף הים, סטייל "בטן-גב". אבל כמה דקות של שמש כל יום יכולים לעזור מאוד, גם למוזה שלכם.
בנוסף למדו לסדר את הנשימות שלכם.
כמה יותר חמצן שתכניסו לגופכם, ככה תגבירו את האנרגיה והמרץ שבכם.
תרגלו נשימות עמוקות, שימו עציצים בבית, שמרו על פעילות אירובית ועוד.
ארגנו וסדרו את סביבת העבודה שלכם.
סדר ופעילויות להשגתו עשויים להחזיר את המוזה, להחדיר בכם מוטיבציה חדשה.
נקו מוחכם מכל הבולשיט (סליחה על הביטוי), הרחמים העצמאיים, הצער, התסכול, הנקמה. נסו לנטרל ולנקות את המתח הרע (את הטוב תשאירו...)
לא בכדי נאמר : "כשהתותחים רועמים, המוזות שותקות"...
שנו את הגישה שלכם. שנו את סדרי העדיפויות שלכם.
במקום להיות מתוסכלים, תעלו את המשאבים הרוחניים שבכם לעשות מעשה נדיב, תנו מעצמכם, העניקו הידע שלכם לאחרים. אל תצפו לתמורה.
שנו את הגישה של "לא יודע", "לא יכול" ל- מה אם...
שאלו שאלות חדשות, בחנו אפשרויות אחרות.
אלברט איינשטיין אמר: (פחות או יותר)
לשאול שאלות חדשות, לחשוב על אפשרויות חדשות, להתייחס לבעיה מזווית חדשה - כל זה דורש דמיון יצירתי.
למדו דבר חדש, טכניקה חדשה, דרך אחרת לעשות דברים... צאו מהקופסה.
שנו את הסביבה הקרובה לכם. תלו תמונה חדשה, צבעו קיר מתקלף...
דמיינו את ההצלחה שלכם, את התכשיט הבא שיגרום לפיות לפעור, את התאמת הצבעים המושלמת...
הנה טיפים המותאמים לחורזים שביננו.
אבדה לכם המוזה? השתתפו באתגרי חריזה/יצירה.
אין כמו אתגר, נושא פרסים או לא, לחדד את הכישורים, להחזיר את המוטיבציה ולהנות.
צרו "מרק חרוזים" מכל הסדר שעשיתם בזמן הפוגת המוזה. צרו תכשיט צבעוני, שונה, "משוגע" משהו.
אבדה לכם המוזה? השתתפו באתגרי חריזה/יצירה.
אין כמו אתגר, נושא פרסים או לא, לחדד את הכישורים, להחזיר את המוטיבציה ולהנות.
צרו "מרק חרוזים" מכל הסדר שעשיתם בזמן הפוגת המוזה. צרו תכשיט צבעוני, שונה, "משוגע" משהו.
נברו ברשת, הוציאו את חוברות החריזה, הספרים, חטטו במחשב שלכם ונסו טכניקה חדשה, אתגר חדש.
נסו לסיים תכשיטים שהתחלתם, תקנו כאלו שזקוקים לתיקון.
הנה לכם דוגמא מצוינת להתחיל לחפש את הפרויקט הבא, למצוא אולי השראה, כאן.
הכינו סוגרים, מתלים לעגילים ועוד Findings משלכם.
נסו לסיים תכשיטים שהתחלתם, תקנו כאלו שזקוקים לתיקון.
הנה לכם דוגמא מצוינת להתחיל לחפש את הפרויקט הבא, למצוא אולי השראה, כאן.
הכינו סוגרים, מתלים לעגילים ועוד Findings משלכם.
מחזרו תכשיטים ישנים שלכם וצרו מהם יצירות חדשות.
קחו תכשיט ישן, אפילו כזה שעבר בירושה, והוסיפו לא אלמנטים חדשים, מודרניים.
קחו תכשיט ישן, אפילו כזה שעבר בירושה, והוסיפו לא אלמנטים חדשים, מודרניים.
מצאו ציטוט, שיר, סרט, ציור, תמונה ונסו ליצור בהשראתם.
בחרו צבע אחד, על גווניו, ונסו ליצור תוך שימוש בחרוזים שונים, גדלים, סוגים.
מצד שני, נסו פלטות צבעים שמעולם לא ניסיתם.
אתגרו את עצמכם.
הסתכלו בעבודות/תכשיטים של אחרים.
סלבדור דאלי אמר: "אלה שלא רוצים לחקות כלום, לא יוצרים כלום."
ולסיום, אל תחפשו חיזוקים מאחרים, אל תעצרו בגלל דעות של אחרים.
היו נאמנים לעצמכם וצרו עוד ועוד...
זכרו, אי אפשר לנצל יצירתיות עד תום.
ככל שאנו יוצרים, היא רק מתגברת
ולסיום, אל תחפשו חיזוקים מאחרים, אל תעצרו בגלל דעות של אחרים.
היו נאמנים לעצמכם וצרו עוד ועוד...
זכרו, אי אפשר לנצל יצירתיות עד תום.
ככל שאנו יוצרים, היא רק מתגברת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה