בימי הביניים יפן התנהלה בצורה פאודלית, ומקצוע הוראת הלחימה, כמו כל המקצועות בחברה כזאת הועבר מאב לבן והגיע לרמות פיתוח גבוהות מאוד. עם פריצת שערי יפן על ידי האמריקאים הפכה יפן תוך שנים ספורות לחברה מודרנית, שבה למעשה למקצוע הוראת הלחימה של יפן הקלאסית לא היה מקום. כתוצאה מכך חלק גדול של מקצועות הלחימה נזנח ונשכח, אבל חלק מאמנויות הלחימה הצליחו להשתמר על ידי הפיכתם לאומנות אותה ניתן ללמד לקהל הרחב במתכונת המודרנית המקובלת היום.
ג'ודו פותח בכוונה להפוך אותו לספורט. לשם כך קאנו חקר ובחן שיטות לחימה יפניות רבות שהיו ידועות בזמנו (הקרויות בשם הכולל ג'ו ג'יטסו), הוציא מהן את הטכניקות המסוכנות (כגון בעיטות, אגרופים), שיכלל חלק מהטכניקות הקיימות ויצר שיטה שמאפשרת להילחם בכל הכוח בלא להיפצע, להרוג או להטיל מום ביריב.
ב-1886 פתח בטוקיו את "מכון קודוקאן לג'ודו". מכאן ואילך הלך הג'ודו והתפרסם ברחבי יפן ובעולם כולו.
הג'ודו הוא בעל אופי אוניברסלי ומתאים לכל הגילאים. התנועות של הג'ודו הן בעלות השפעה מיוחדת על הגוף כיוון שהן מבוססות על תנועה אופטימלית, ניצול כוחו של היריב, תנועות ספירליות שמפתחות את הגוף ולא נמצאות בשימוש בחיי היום-יום.
שיט תחרותי Yacht racing הוא ספורט תחרותי המתנהל בין סירות מפרש מדגם זהה.
שיט תחרותי השפיע רבות על התפתחות ענף סירות המפרש בכל המובנים, החל מעיצוב גוף הסירה, חומרי ותכנון המפרש ועד לטכניקות חדשות של טרפז והפלגה בפלנינג.
תחרויות השיט מתנהלות תחת חסות איגוד השיט הבינלאומי (ר"ת ISAF).
כל תחרות שיט, בין אם ארצית או בינלאומית, מתנהלת תחת חוקי השיט הבינלאומיים של ISAF, אשר מחודשים מדי ארבע שנים.
תנאי השיט בישראל הם מהנוחים בעולם, שכן בים התיכון ניתן להפליג כמעט בכל יום. דגם השיט הנפוצים ביותר בארץ הוא דגם האופטימיסט המיועד לילדים עד גיל 14, משם ניתן להמשיך לדגם הלייזר או ה-420.
רוב התחרויות בארץ מתנהלות בים התיכון, אך ישנן תחרויות קבועות בכל שנה בכנרת, אילת, תל אביב, אשדוד, חיפה ושדות ים. בישראל יש כ-10 מועדוני שייט: בנהריה, גנוסר (בכנרת), עכו, מועדון השייט חיפה, שדות ים, מכמורת, הרצליה, תל אביב, אשדוד ואילת.
-vert.jpg)
מקסים
השבמחקהתאהבתי בצמידים עם העוגנים