7.9.2012

אמנות, אומנות ומה שבינהם - פרק ה'

פרק א' - כאן
פרק ב' - כאן
פרק ג' - כאן
קולינריה - כאן
פרק ד' - כאן

תחבורה - נהגים

כלי תחבורה
מונח זה מציין כלי תחבורה מכניים דהיינו מכונות ומכשירים מעשי ידי אדם המונעים על ידי מנוע או בכוחם של בעלי חיים.
כלי תחבורה הממונעים על ידי בעלי חיים ידועים מאז החל האדם לביית את בעלי החיים, ואף קודם לכן.
אחד מכלי התחבורה הראשונה שהומצאו על ידי האדם הקדמון, עוד בטרם המצאת הגלגל הייתה מזחלת שנמשכה על ידי בני אדם, ולמעשה בני אדם היו אמצעי ההנעה הראשון של כלי התחבורה.
מאוחר יותר, עם ביותם של בעלי חיים כגון סוסים, פילים, חמורים ואף כלבים החלו להשתמש בהם כדי להניע כלי תחבורה, אף שגם זמן רב לאחר ביות בעלי חיים אלה, ואף כיום, משמשים בני אדם ככלי להנעת כלי תחבורה (לדוגמה: ריקשה).







רכבת
מנוע הקיטור הראשון נבנה על ידי דניס פפן בסוף המאה ה-17. המצאה זו סללה את הדרך למהפכה התעשייתית.
אחד היישומים הראשונים של מנוע זה הייתה הנעת כלי רכב. ב-21 בפברואר 1804הודגם לראשונה קטר הקיטור של ריצ'רד טרוויתיק שהוביל פחם למפעל מתכת בדרום וולס שבבריטניה, לאורך מסילה של כ-15 ק"מ ובמהירות של כ-8 קמ"ש. התפתחות קטרי הרכבת המשיכה בהתמדה, אבל ההמצאה נעשתה מעשית רק עם בניית ה"רוקט" ("Rocket") של ג'ורג' ורוברט סטיבנסון ב-1829




ריקשה
ריקשה (Rickshaw) היא כלי רכב דו או תלת-גלגלי, המשמש להסעת מספר נוסעים (אך לרוב נוסע בודד), ומונע בכוח שרירי הנהג או בצורה ממונעת.
ישנם שני סוגים עיקריים של ריקשות:
ריקשה דו-גלגלית, המונעת על ידי אדם, הרתום אליה ומושך אותה תוך כדי הליכה או ריצה.
ריקשה תלת-גלגלית, הרתומה לאופניים המופעלים על ידי נהג הריקשה.
ריקשות נפוצות בימינו באזורים מסוימים בהודו, בנפאל, ובמדינות אחרות באסיה.
ריקשות ממונעות קיימות במדינות הודו-סין ( בה הן מכונות "טוק טוק") ובהודו, בה גם ריקשה ממונעת נקראת ריקשה או אוטו-ריקשה.





גלגל
המצאת הגלגל מיוחסת לתרבות קדומה אשר התקיימה בדרום מסופוטמיה בתקופת עובייד באלף החמישי לפנה"ס.
היא גם נחשבת להמצאה פשוטה לכאורה, אך גאוניותה בפשטותה, שכן התנופה שנתנה המצאת הגלגל הייתה משמעותית ביותר מבחינה טכנולוגית והיוותה מפנה גם מבחינה היסטורית.
ייתכן כי המצאת הגלגל לא הייתה הברקה רגעית, אלא הליך אבולוציוני.
ייתכן גם שהגלגל הומצא בכמה מקומות בעולם הקדמוני בו-זמנית, שכן כפי שההיסטוריה הוכיחה המצאות נוצרות על ידי כמה אנשים כמעט באותו רגע.



שרברבות









To serve and protect (משטרה, צבא, מכבי אש)


































רפואה, מעבדה, סיעוד, רפואת שיניים

ראשיתה של הרפואה עוד בתקופות פרה-היסטוריות. האדם למד מנסיונו את טיבם של הצמחים בסביבתו (אכילים, רעילים, מרפאים), טיפל בפצעים, ניסה לרפא באמצעות הקזת דם, ואפילו קדח בגולגלות. הניסיון הועבר מדור לדור, הורחב ושוכלל. מכיוון שהידע התבסס על ניסיון ואמונה ולא על שיטות מדעיות, ברפואה העממית שימשו בערבוביה יסודות רציונליים ובלתי רציונליים, מזיקים ומועילים יחדיו.
מולדת הרפואה המדעית היא יוון העתיקה, שהושפעה מהישגי הרפואה בבבל ובמצרים. האנטומיה והכירורגיה היו בדרגה גבוהה, כבר בתקופה ההומרית.
כבר במאה ה-5 לפנה"ס עסקו במקצוע רופאים חילוניים, בהם פילוסופים נודעים.
כ"אבי הרפואה" נחשב היפוקרטס (460-357 לפנה"ס) שהשתית את עבודתו על תצפיות וניסויים, על חיזוי מהלך המחלה ותוצאותיה. הוא הניח את היסודות לאתיקה הרפואית, הקרויה היום "שבועת היפוקרטס": שמירת סודותיו של החולה, הגשת עזרה רפואית לכל חולה וכו'. כתבים שיוחסו לו שימשו ספרי לימוד עד המאה ה-19.
אריסטו נחשב לאבי הביולוגיה, הוא הניח יסודות לאנטומיה השוואתית ולאמבריולוגיה (תורת התפתחות העובר).




סטטוסקופ
מַסכֵּת (בלועזית: סְטֶטוֹסְקוֹפ) הוא מכשיר רפואי המשמש לשמיעת קולות תוך-גופניים בצורה לא פולשנית.
מקור השם הלועזי מיוונית, στηθοσκόπιο, והוא מורכב מהמלים στήθος - חזה, ו-σκοπή - מביט, דהיינו צופה/מביט לחזה.
המסכת הומצא בשנת 1816 על ידי רנה לאנק, רופא צרפתי אשר חקר את האוסקוטלציה ונחשב לאחד מאבות רפואת-הריאות. לאנק יצר את התשתית לפענוח ממצאי ההאזנה ללב ולריאות על ידי השוואת הממצאים מהאזנה לחולים ולבריאים, ועל ידי נתיחות שלאחר המוות בחולים שנפטרו ונבדקו על ידיו קודם לכן.



רפואת שיניים
ככל הידוע כיום, הראשונים שעסקו ברפואת שיניים, היו הפיניקים, שישבו באזור הלבנון עוד טרם תקופת הברונזה.
 הם והיוונים, נחשבו כחלוצי רפואת השן וכבעלי המקצוע הטובים בתחום. ממצאים ארכאולוגיים מפיניקיה בעת ההיא מראים, כי הפיניקים השתמשו בשיניים מלאכותיות שגולפו משנהב וחוברו אל השיניים התומכות בחוטי זהב.
כמו כן התגלה לוח הכתוב בכתב שומרי בו מתואר כי תולעי שיניים גורמים לכאבי שיניים‏‏.
החל מהמאה ה-18 החלו רופאים כלליים לטפל בשיניים, והמקצוע הפך למכובד מעט יותר.
אולם, רק בתחילת המאה ה-20 הפכה רפואת השיניים לתחום התמחות כירורגית נפרדת.
גרין ורדימן בלאק, רופא שיניים אמריקני שפעל בסוף המאה ה-19, היה מפורצי הדרך בתחום, והתווה את עקרונות הטיפול, המיושמים עד היום.  






בתי החולים בימי הביניים  שימשו גם כאכסניה לעולי רגל כשהנזירות משמשות כאחיות (במשמעותה המודרנית של המילה).
פלורנס נייטינגייל קידמה את הכשרת האחיות, לאחר שנוכחה במהלך שירותה במלחמת קרים כי הנזירות אינן מקצועיות דיין. בשובה ללונדון הקימה נייטינגייל בית ספר ראשון לאחיות, בבית החולים על שם תומאס הקדוש. המוסמכות במקצוע זה המשיכו להקרא אחיות על שם הנזירות (אחיות המנזר) ששימשו בתפקיד זה לראשונה.
גם המילה באנגלית nurse נובעת מהמילה נזירה - nun




מזרק
מזרק הוא מכשיר המשמש להזרקת חומר אל הגוף תוך עשיית נקב זעיר בעור, להוצאת חומר מאיבר בגוף, או לשטיפת חלל מסוים בגוף. המזרק בדרך כלל מורכב מבוכנה הנמצאת בתוך שפופרת המחוברת למחט חלולה או לצינורית דקה.
 המנתח העירקי-מצרי עמאר איבן המציא את המזרק הראשון במאה התשיעית.
 בלז פסקל המציא את המזרק (לא בהכרח תת-עורי) ליישום חוק פסקל בשנת 1650.








מיקרוסקופ
מיקרוסקופ הוא מכשיר המשמש להגדלה ויזואלית של עצמים הקטנים מכדי להיראות על ידי עין בלתי מזוינת.
המדע החוקר עצמים שכאלה נקרא מיקרוסקופיה, והמונח "מיקרוסקופי" מתאר עצמים זעירים מאוד.
המיקרוסקופ הנפוץ ביותר, והראשון שהומצא, הוא המיקרוסקופ האופטי. מכשיר אופטי זה מכיל עדשה אחת או יותר, ויוצר תמונה מוגדלת של עצם המונח על משטח מול העדשות.
המיקרוסקופ האופטי, המבוסס על קרני האור, מוגבל להגדלה של העצם הנבחן עד פי 1,000 מגודלו המקורי, זאת עקב אורך הגל הגדול יחסית של קרניים אלו.











אסטרונומיה

אסטרונומיה (מיוונית:   άστρον, אסטרון - כוכב, ו-νόμος, נומוס - חוקי התנועה) היא מדע החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, מבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמים, והיקום.
לאסטרונומיה הייתה השפעה גדולה לאורך השנים על תרבויות, אמונות ותפישות מדעיות.
נמצאו ממצאים עוד מהתקופה הפרהיסטורית המעידים על מרכזיות האסטרונומיה בחברות פרהיסטוריות.
אמונות רבות העמידו במרכז האמונה היבטים אסטרונומיים, דוגמה לכך היא הפילוסופיה של אריסטו.
ייחוד נוסף של המדע האסטרונומי הוא תרומתם של אסטרונומים חובבים לחקר האסטרונומיה.
תרומתם של האסטרונומים החובבים ניכרת בעיקר בגילוי אירועים חד פעמיים כמו סופרנובות, שביטים, אסטרואידים וכוכבים משתנים.
עוד מאפיין ייחודי לאסטרונומיה הוא שבניגוד לשאר המדעים, האסטרונומיה כמעט אינה עוסקת בניסויים אלא בתצפיות.






טלסקופ
המצאת הטלסקופ הנה בעיה לא פתורה, החורגת מעבר לשאלת זהות הממציא - אם כלל ישנו ממציא אחד ומוגדר - לעבר שאלות מהותיות הרבה יותר; על תפקיד הראייה במדע המערבי, על תפקידם של מכשירים בהשגת ידע על העולם, על יכולתו של מכשיר אופטי לתווך את הראייה מבלי לעוות אותה, ועוד.
עד היום לא ברור מי היה האדם הראשון שבנה טלסקופ. חוקרי ההיסטוריה של האופטיקה מציינים כי לערבים ולוויקינגים הייתה האפשרות הטכנולוגית לצפות בעדשות כבר במאה העשירית לספירה, וידוע כי עדשות ראייה היו בנמצא באירופה מאז 1280 לערך.
רוג'ר בייקון תכנן טלסקופים כבר במאה ה-13, וסביר כי ג'מבטיסטה דלה פורטה השתמש במה שהוא בעקרון שילוב טלסקופי, של עדשה קמורה ועדשה קעורה האחת לפני רעותה, כבר בתחילת המחצית השנייה של המאה ה-16.
 גלילאו גליליי בנה את הטלסקופ שלו בשנת 1609, וקרא לו בתחילה perspicillum, ולאחר מכן השתמש במונח הלטיני טלסקופיום ובאיטלקית טלסקופיו (מהם גם נגזר השם באנגלית ובשפות רבות אחרות כיום).