עץ - פרק א'

עץ הוא צמח רב-שנתי בעל גזע מרכזי אשר ממנו צומחים ענפים מכוסי עלים וגובהו לרוב מעל 3-2 מטר.
המאפיין המובהק של עצים הוא גודלם וגובהם ביחס לצמחים אחרים וכמות העלים.
גובהם הוא תכונה הישרדותית המאפשרת לעצים להתחרות על אור כשמשאבים אחרים, כמו מים או מינרלים חיוניים מצויים בשפע, ובעצם להיהפך למין הצמחי השליט בסביבות כאלה.

החומר עץ נחשב סוג של עצה שניונית. 

עצה היא אחת משתי הרקמות העיקריות המשמשות להעברת חומרים בצמחים וסקולריים:

השיפה מעבירה חומרי מזון אורגניים - ובעיקר סוכרוז - לכל חלקי הצמח שאינם ירוקים ולפיכך אינם פוטוסינתטיים .
העצה מעבירה בעיקר מים, מלחים ומינרלים, והיא מורכבת ברובה מתאים מתים - בניגוד לשיפה.
 עצה שניונית היא עצה דחוסה שהתפתחה במשך שנים.
הצורה הנפוצה ביותר של עצה שניונית היא חומר העץ, כאמור המרכיב העיקרי של גזע וענפי צמח העץ.

בעברית המילה עץ משותפת גם לחומר הגלם וגם לצמח, בעוד המילה אילן משמשת רק לעץ הצומח.
גם ברוב השפות האחרות קיימות מילים נפרדות לציון הצמח והחומר; כך למשל באנגלית משמש tree לציון הצמח ו-wood לציון החומר.

עֵצָה (בלעז - xylem) היא אחת משתי רקמות ההובלה בצמחים וסקולריים ותפקידה הוא הובלת מים ומינרלים הנקלטים באדמה על ידי מערכת השורשים - אל כל חלקי הצמח. תפקוד נוסף הוא חיזוק הצמח ותמיכה מבנית כנגד כח הכבידה.


העצה מובילה בעיקר מים ומלחים המומסים בהם. הצמח אינו משקיע אנרגיה בהעלאת המים מהשורש ועד לחלקיו העליונים דרך העצה, אפילו בעצים תמירים שגובהם עולה על מאה מטרים, שכן צינורות העצה בנויים מתאים מתים.
את העצה נהוג לחלק לשני סוגים, בהתאם למיקומם בצמח:
עצה ראשונית: נוצרת בגדילה הראשונית של הצמח.
עצה שניונית: נמצאת בצמחים מעוצים בלבד, ועוטפת את העצה הראשונית. העצה השניונית מתפתחת מרקמה עוברית הנקראת קמביום וסקולרי. העצה נוצרת במשך כל חיי העץ, ונדחסת כלפי חוץ במשך השנים. היא מהווה למעשה את המרכיב העיקרי של הגזעים וענפי העצים, ושל החומר המוכר לנו כעץ. לרוב, עם יצירת העצה המשנית, העצה הראשונית נסתמת על ידי פסולת אורגנית של העץ ויוצאת מכלל שימוש.

עלה הוא איבר בצמח, המשמש בעיקר לקליטת אור בתהליך הפוטוסינתזה.
לעתים לעלה תפקידים נוספים; באזדרכת מצויה, למשל, משמשים העלים גם כקוטלי חרקים.
העלה מורכב משני חלקים: פטוטרת וטרף. הטרף מהווה את חלקו המורחב והשטוח של העלה וסידור הרקמות בתוך הטרף מותאם לקליטת האור. הפטוטרת היא החלק הצר של העלה המחבר את גוף העלה לענף או לגבעול הראשי של הצמח.
היות שחלקים אחרים של הצמח אינם ירוקים ואינם מכילים כלורופיל, הרי שהללו זקוקים לאנרגיה (ולגלוקוז) המופקים בעלים לשם קיומם.
כלורופיל אינו הצבען היחיד הקיים בעלים; צבענים כגון קרוטן (בעל צבע כתום; קרוטן קרוב בהרכבו לוויטמין A) ואנתוציאנין (בעל צבע אדום-סגול) קולטים אף הם את אור השמש, אך במקום להשתתף באופן פעיל בפוטוסינתזה הם מעבירים את האנרגיה שלהם לכלורופיל.

צורת העלים היא במקרים רבים פשרה בין "שאיפה" לשטח פנים גדול ככל האפשר, לשם קליטת האור בתהליך הפוטוסינתזה, ובין הימנעות מאיבוד מים כתוצאה מהתאיידות, זאת במיוחד בסביבות שבהן האקלים חם ושחון.
במדבר, למשל, שבו קיימת קרינת שמש רבה מחד וסכנה גדולה להתייבשות מאידך, הסתגלו רוב הצמחים לתנאים באמצעות הקטנה דרסטית של שטח הפנים של העלים שלהם; בצמחי מדבר, כגון קקטוסים ושיחי קוצים למיניהם, כמעט ולא קיימים העלים הרגילים אותם ניתן לראות במקומות אחרים.

תקישו על התמונה למטה לקבלת תרשימים

תקישו על התמונה להסבר