7.9.2012

50 שנה ביחד

בקצהו הצפוני של עמק חפר (קצת רחוק מהיכן שהורי התחתנו, יותר קרוב למקום שבו אני נישאתי)  נפתח במאי 2010 גן האירועים היוקרתי בשם ערוגות בושם.
הגן הוקם על שטח של 12 דונם, בהשראה אנגלית קלאסית ובשילוב של אלמנטים מודרניים, ונחשב לגן אירועים יחיד מסוגו בישראל.

הניגוד החריף בין התמונות המדהימות מגן האירועים הזה (שאני התאהבתי בו לחלוטין, בשלב זה רק וירטואלית) לבין התמונות מהאירועים המשפחתיים לאורך 50 שנות נישואי הורי, דווקא מעוררות בי געגועים לתקופות שלא יחזרו עוד, תקופות שילדיי ונכדיי (לעתיד) יכירו רק דרך תמונות מצהיבות.

לפני כשנה חגגנו את חתונת הזהב להורי - 50 שנה של "ביחד".
הכנתי פוסט זה להנציח לעד (או עד שגוגל תפשוט רגל ומערכת הבלוגים שלה תעלם) רגעים משמחים בחיי הזוגיות של הורי ומשפחתי.

לפני 50 שנה מרבית החתונות בארץ נערכו בבתי כנסת, במועדונים של מפא"י, ברבנות, בקיבוץ, בגינה משפחתית וכד'.
לא חושבת שהיה מושג כזה גן אירועים ובודאי לא למשפחה ממוצעת.
חתונה לא היתה עסק כללי ולא היה צורך לאשר הגעה. (טלפונים היו מצרך נדיר ועד שהאישור היה מגיע, הזוג כבר היה חוגג ברית מילה לילד הראשון).

הורי לפני החתונה

הזמנה לחתונת הורי, 1960 שנערכה במועדון מפא"י,  אשקלון

אבא חותם על הכתובה
החופה



חתונה משפחתית לפני מעל 40 שנה
חתונה של בן דודה בבית החייל, החתן במדים - לפני כ38 שנה
דרך אגב, הכלה כבר אינה אשתו

שולחנות האירועים נראו כמו ב-"אווזי" במקרה הטוב





הורי בחתונה משפחתית לפני אולי 40 שנה

לזכר הרך "חתכו" בבית הכנסת ובריתה לא נראתה באופק.

הורי, אחי ואני

האחיין שלי כבר נמול באולם ולאחיניות התאומות שלי, כבר עשו בריתה באולם
ימי הולדת לא היו הפקה תיאטרונית שלמה וצוות הבידור היו החברים בגן ו/או המשפחה

בר מצווה חגגו לרוב בכותל ובת מצווה, במקרה הטוב במסגרת כיתתית.
בר המצווה של אחי, לפני כמעט 40 שנה
עזרת נשים בכותל - אימא ואחיותיה
משתדרגים - בר המצווה של אחי הצעיר, לפני כ-30 שנה

ממשיכים להשתדרג - בת מצווה של האחיינית



אז נכון, האירועים לא הצטלמו יפה כמו בערוגות בושם, הכל היה פשוט יותר, זול יותר ותמים משהו.




אבל איכשהו, הכל היה קסום ורומנטי.

אבא כתינוק בידי אחותו (שלא זכיתי להכיר), לפני כמעט 80 שנה
אימא בקיבוץ


וכעבור 50 שנה של ביחד


 עד 120 ונתראה רק בשמחות