1.9.2012

Happily ever after - מעשיות האחים גרים

פרק א' - כאן
פיות ומכשפות - כאן
אגות אורבניות - כאן


ההבדל בין שפת אם לשפה זרה מתבטא בין השאר גם בניואנסים, במובנים השונים  של המילים, באוצר מילים ספציפי בתחום מסויים  והכרת ההקשר התרבותי של הטקסט. תרגום טוב מספק לנו לא רק טקסט בשפה המיועדת,  אלא טקסט מדויק וקריא. 
על המתרגם להכיר את המשמעות של ביטוי או של מילה בהקשר הנתון שלה.
תרגום לא בהקשר הנכון יפגע ברמת הדיוק של הטקסט.  ("אביב תרגומים")

ולמה ההקדמה הזו?
משחקי מילים, פתגמים, הניואנסים של דו שיח בין דמויות וכד' אובדים פעמים רבות בתרגומי המעשיות לשפות אחרות, כמו למשל במעשיות האחים גרים.

מעשיות האחים גרים, הן אסופה מפורסמת של 200 מעשיות גרמניות, שנערכה על ידי האחים יעקוב ווילהלם גרים (שנודעו בשם האחים גרים) במאה ה-19.
מעשיות אלו נחשבות חלק בלתי נפרד מן הפולקלור הגרמני והכלל-אירופאי בימי הביניים  ותורגמו ליותר מ-70 שפות. למעשיות האחים גרים חשיבות רבה בהבנת הסיפור העממי ותפוצתו הרבה.

כמעט בכל מעשיות האחים גרים נכללים המאפיינים הצורניים הבאים:
משחקי מילים  
דו-שיח בין הדמויות
 שילוש של אלמנטים -  מספר הגיבורים, מספר המשימות שהגיבור מבצע, תכונותיו של גיבור, תאריו של הגיבור, מספר הפעולות שדמות מבצעת, מספר המצבים וכיוצא באלה.
שאלות רטוריות וחזרות

כפי שגילה ב-1988 חוקר מעשיות האחים גרים הפרופ' היינץ רלקה, מרבית הפתגמים לא היו קיימים במהדורה הראשונה של המעשיות אלא נוספו במהדורות המאוחרות.

בכל המעשיות מופיעים לפחות שניים ממאפייני המעשייה (מתוך מאפיינים רבים יותר שיש למעשיות): היפוך מצבים, עימות בין גיבורים והגשמת משאלה כמוסה.
המסר אינו מפורש וברור ברוב המעשיות, ובחלקן הניכר קיימת מערכת הנחשבת מעוותת של שכר ועונש (צדיקים סובלים לשווא, חוטאים זוכים בגמול, וכו').

בעייתיות המסר מתווספת למאפיינים אכזריים, אלימים וגסים רבים: שריפת אדם, קניבליזם, הרג סתמי וצורות רצח ועינוי אכזריות נוספות, החוברות ליצירת הדימוי הבעייתי הידוע של המעשיות מבחינה מוסרית.
במספר מעשיות יש אף גילויים של אנטישמיות מובהקת (היהודי בקוצים).

בקרב אנשי ספרות ומחנכים מתקיימים חילוקי דעות לגבי התאמתן של אגדות האחים גרים לילדים.








היפיפיה נרדמת
היפהפייה הנרדמת או היפהפייה הנמה, הוא סיפור מעשיה אודות נסיכה יפהפייה המקוללת על ידי מכשפה רעה.
מעשיה זו הפכה להיות סיפור קלאסי אהוב ועובדה ליצירות רבות, כולל סרט ההנפשה של אולפני דיסני משנת 1959.  גרסת האחים גרים, (הגרסה המקובלת למעשיה) מספרת על נסיכה שקוללה כשהייתה תינוקת על ידי מכשפה רעה משום שלא הוזמנה לחגיגת יום הולדתה של הנסיכה. קללתה של המכשפה קבעה כי ביום הולדת ה-16 תידקר אצבעה במחט גלגל טוויה, והיא תמות. פיה שהייתה שם לא יכלה לבטל את הקללה והכריזה שהנסיכה רק תישן במשך 100 שנה.





















רפונזל (פעמונית)
פעמונית (במקור הגרמני: רפונצל, Rapunzel) היא סיפור מעשיות ואגדת עם מפורסמת מאוסף מעשיות האחים גרים.
 המעשייה "פעמונית" היא אחת ממאות מעשיות המוכרות בעולם כולו, בזכות היותה חלק מהאסופה של מעשיות האחים גרים, וגם היא תורגמה במשך השנים לעשרות שפות.


המשמעויות בספור המקורי  -  המכשפה מוצגת כ"פיה" ואין שום איזכור להיותה מכשפה, זקנה או מכוערת כפי שהופיעה דמותה בגרסאות מאוחרות אשר נכתבו על ידי האחים. התאור המקורי מותיר רושם של יחסים לסביים אשר נכפו על הילדה התמימה, שאלולי כן למה לפיה לכלוא את פעמונית במגדל ולבקרה מדי יום.
הסיפור המקורי מסתיים בכך שפעמונית מבקשת מהפיה בגדים חדשים, שכן הבגדים הישנים שלה "צרים" עליה.
הפיה קוראת לפעמונית מופקרת שכן נכנסה להריון מהנסיך ביחסי מין מחוץ לנישואין.

















                                     סדנה מצולמת














סינדרלה 
סינדרלה, או לכלוכית בשמה העברי, היא מעשייה, שהפכה להיות אחת המעשיות הקלאסיות והאהובות ביותר.
היא נדפסה לראשונה בספר מעשיות מאת שרל פרו אם כי לא ידוע אם אכן היה זה פרו שחיבר את המעשייה.

מעשיית סינדרלה באה למחות על היחסים בין אדם לאדם ועל העובדה שאנשים משתמשים בכוח שיש להם לרעה.
המסר שהיא מבקשת להעביר הוא, שאם אין אדם זוכה למגיע לו מיד אדם, יזכה לו בדרך הנס והקסמים.
המסר העולה ממעשיית האחים גרים הוא - האדם הנמצא בשפל המדרגה, יכול לשנות את מצבו ולהגשים את שאיפותיו בעזרת הכוח הטמון בו להביע את משאלות לבו.

המונח "סיפור סינדרלה" מוכר עד היום כמשל לסיפור חיים של אדם שחייו היו אומללים אך מקבלים תפנית ובסופו של דבר הם הופכים למוצלחים ומאושרים.
המונח "סינדרום סנדרלה" מתייחס לתופעה של פסיביות נשית ולהמתנה נעדרת יוזמה למהפך בחיים באמצעות אהבה רומנטית שתתקיים לעולמי עד.










שלגיה ושבעת הגמדים
שלגיה (גרמנית: Schneewittchen, בכתבי יד עתיקים, Sneewittchen) היא מעשייה שהתבססה במקומות רבים באירופה שלוקטה, שוכתבה ופורסמה על–ידי האחים גרים בשנת 1812.
 הסיפור הפך אחד הנודעים בסיפורי האגדה שליקטו האחים גרים וזכה לגרסאות שונות, כולל סרט בגרסה מאוירת שהופק על–ידי אולפני דיסני ב-23 בדצמבר 1937.


ישנם כאלה שסבורים שהסיבה ששלגיה אוכלת את התפוח הוא כמעין מטאפורה לסיפור אדם וחווה אולם אין זה כך.
באותה תקופה בה סיפרו את האגדה באירופה, תפוחים היו דבר נדיר. לכן מספר ציירי רנסאנס ציירו תפוח בתור עץ פרי הדעת למרות שאין כתוב בתורה מהו הפרי.


















 


 



כיפה אדומה
כיפה אדומה היא אחת מהמעשיות שליקטו האחים גרים.
האגדה פורסמה לראשונה בסוף המאה ה-17 בידי הסופר שארל פרו בספרו הידוע "סיפורי אמא אווזה", ונכתבה מחדש כמאתיים שנה מאוחר יותר בידי האחים גרים לגרסה הידועה כיום.

עלילת האגדה מספרת על ילדה שכונתה "כיפה אדומה" בשל ברדס אדום שחבשה תמיד לראשה.

כרבות מן המעשיות המוכרות כיום, שורשי המעשיה נעוצים בעבר הרחוק והיא נושאת בחובה מסר שהשתנה במרוצת השנים. אמונה עממית גורסת כי את האגדה "כיפה אדומה" נהגו אמהות לספר לבנותיהן, בתחילת גיל הבשלות המינית. המסר של הסיפור היה: עכשיו, כאשר יש לך כיפה אדומה (סמל לווסת), עליך להיזהר מזאבים, משמע גברים. ה
סיפור התגלגל עד שערכו האחים גרים, במאה ה-19 את האוסף הנודע שלהם ובשל שינויים חברתיים, השתנתה מטרתו והמסר אשר נשא בחובו היה: אסור לדבר עם זרים.  
בתקופה מאוחרת, כאשר אלימות הפכה לטאבו, לפחות לילדים, הוסיפו לאגדה המפורסמת את הצייד שנחפז להציל את כיפה אדומה וסבתא מבטנו של הזאב בסוף הסיפור, וזוהי הגרסה המוכרת כיום.
























עמי ותמי
עמי ותמי, או במקור הגרמני הֶנְזֶל וּגְרֶטֶל (Hänsel und Gretel), היא אחת המעשיות אשר לוקטו על ידי האחים גרים במהלך המאה ה-19.






















מקורות
ויקיפדיה