11.12.2012

שמור, אחסן ושלח

רבים מאיתנו עברו לא פעם אחת בחייהם את "חווית" מעבר דירה.
האריזה, ההובלה, הסידור מחדש.

לעיתים המעבר הוא למדינה אחרת ואז יש צורך גם באחסון, רילוקיישן ומה לא.
הובלה, איחסון וכד' - עולים כסף. לפעמים יותר, לפעמים פחות, אבל זה עולה.







פעמים רבות אנו חווים גם "רילוקיישן" וירטואלי.
אנחנו צריכים לארוז/לשמור נתונים, לאחסן ולשלוח - אם למחשב חדש/מפורמט, אם לרשימת תפוצה במייל וכד'.
אני לא מכירה אחד שלא חווה איבוד חומר על המחשב - פרמוט מחדש, וירוס, גיבוי שנדפק (חוקי מרפי, לא?) ועוד חוליים.

אמצעי לאחסון נתונים עשוי להיות החל מקיר מערה של האדם הקדמון ועד זיכרון הבזק מודרני.

עד למאה ה-20 השתמש האדם בשתי דרכים עיקריות לאחסון נתונים: חריטה וכתיבה.

בעבר השתמשו באבנים וסלעים מסוגים שונים, בלוחות אבן שנחצבו למטרה זו, ובחרסים שהוכנו כמצע.

כיום משתמשים בחריטה לאחסון נתונים בעיקר עבור כיתוב על גבי מצבות.

גם האמצעים  ששימשו כמצע לכתיבה היו מגוונים.
בתחילה השתמשו במצעים מוכנים כעלים, גזעים וקירות טבעיים.
כאשר גבר הצורך במצע נייד החל האדם לייצר מצעים במיוחד למטרה זו.
בעת העתיקה היו נפוצים הפפירוס והקלף (עור בהמה שעבר עיבוד) כמצעים לכתיבה. 


מאוחר יותר נכנס לשימוש הנייר, שהוא חומר המבוסס על תאית עץ. נייר הוא המצע העיקרי לכתיבה בימינו.

הגרמופן והתקליטים הם עוד שלב בהתפתחות המדיות.


מדיה מוקדמת, בעלת מאפיינים דיגיטליים, שאינה בהכרח למכשירים אלקטרוניים היא הסרט המנוקב.
הסרט המנוקב העשוי לרוב מנייר או מחומר פלסטי, ובו ניקוב המכיל אינפורמציה הניתנת לפענוח על ידי מכשירים אוטומטיים ומחשבים.

השימוש העיקרי במושג "אמצעי לאחסון נתונים" מתייחס למדיה דיגיטלית, כזו המאפשרת עיבוד הנתונים באמצעות מחשב. בין האמצעים לאחסון נתונים יש כאלה המהווים חלק בלתי נפרד ממארז המחשב (דיסק קשיח הוא העיקרי בקטגוריה זו), ואחרים הניתנים להעברה בקלות רבה ממחשב למחשב.



מאז מהפכת האינטרנט נכנסו ביתר שאת  - שרתי האיחסון ובעיקר בסביבת ענן.
כל אתר  למשל (תוכנה ונתונים) מאוחסן בשרת אחסון.
שירותי האחסון הם שירותים מאובטחים הכוללים אחסון מלא, הן של מסד הנתונים של אתר אינטרנט מסוים והן של דפי האינטרנט שלו. שירות זה מאפשר לאתר מסוים להיות זמין ברשת בכל עת.

כיום, עולם אירוח האתרים מציע ארבעה סוגים של שרותי אחסון:
-  שירות חינמי
השרתים החינמיים כשמם כן הם – שרתים הניתנים בחינם. אולם, אף על פי שלא נגבה תשלום מבעל האתר בעבור שירותי האחסון, בעל האתר מקבל משאבים מוגבלים למדי ושירותי האחסון מציפים את אתרו בפרסומות שונות.
בקשור הבא תוכלו למצוא דוגמאות לשרתים כאלו - כאן

- אחסון יעודי
שרתים יקרים למדי, שמסגרתם כל אתר אינטרנט מקבל שרת פרטי משלו ונהנה מכלל המשאבים של השרת.

- אחסון שיתופי
השרת השיתופי מאחסן בו זמנית מספר אתרי אינטרנט שונים ומריץ אותם על אותה מערכת ההפעלה.
כלל האתרים המאוחסנים באופן זה מושפעים האחד מהשני. כלומר, בזמן בו אתר מסוים נהנה מתעבורה גבוהה ועל כן משתמש במשאבים רבים, אתר אחר עשוי להיות מושפע בביצועיו מן האתרים האחרים המאוחסנים על השרת המשותף.

- אחסון וירטואלי
זהו למעשה סוג אחסון הנוטל את היתרונות של יתר הסוגים ומשלב ביניהם. 

בנוסף לשרתי אחסון אתרים, ניתן למצוא ברשת אינספור פלטפורמות לשמירת קבצים, רבים מהם בחינם (ובתמורה כספית ניתן לשדרג).
לא מזמן עבר המחשב שלי פרמוט ללא גיבוי והלך כל החומר שצברתי שנים בנושא החריזה, גרסאות ישנות של המחזות של בעלי ומה לא.
מאז, למדתי לקח - אחוסן נתונים במקור חיצוני.
מכיוון שכסף אינו מצרך שנמצא אצלי בשפע, חיפשתי ומצאתי אינספור אפשרויות אחסון - טובות, כמעט ללא מגבלת שטח והכי טוב-חינם!

להלן רשימת קטנה מהמגוון הענק שיש ברשת - כאן
אני משתמשת ב-MediaFire
ניתן למצוא אתרים המיועדים לשמירת תמונות (כמעט ללא הגבלה וחינמים), כמו הפיקסה, פליקר ועוד.
Picasa ‏(Picasa Photo Organizer) היא תוכנה חינמית מבית גוגל שנועדה לנהל ולארגן תמונות במחשב ומאפשרת להעלותן לרשת האינטרנט.






בכל הפלטפורמות שאני מכירה, יש לפתוח משתמש ואז - שומרים הקובץ/תמונה, מאחסנים וניתן לשלוח/לשתף.
בכל שלב ניתן לחזור לקבצים ששמרתם ולהשתמש בהם שוב.

אופציה נוספת בה אני משתמשת - הדוא"ל.
דברים שחשובים לי אני "מגבה" ע"י שליחתם לעצמי בדוא"ל שלי.
אם תמיד רציתם עוד כונן במחשב אבל שלא יתפוס את מקום ה-הארדיסק שלכם, אז דרך חשבון ה-Gmail ניתן לבנות עוד כונן למחשב שלכם, והכל חינם.
כאן תוכלו למצוא מדריך איך לעשות מהחשבון GMAIL שלכם, עוד כונן.


מעניין כמה שינויים עבר נושא "איחסון נתונים" במשך הדורות.
אולם מחסנים לאחסון סחורה, חפצים וכד' היו קיימים עוד מימי קדם ועדיין קיימים היום, יותר מודרניים, משוכללים, אבל מחסנים.
אם בעבר אחסנו תבואה ככה


היום מאחסנים סחורה למשל, ככה



מקורות:
TDY