19.9.2012

בין האדם לבינו עם עצמו













סליחות הוא שם כולל למגוון קטעי פסוקים, תפילה ופיוטים, שיש בהם מוטיבים של
הבעת חרטה, קינה על החורבן ותפילה לגאולה, הנאמרים בחודש אלול, בעשרת ימי תשובה וגם, לפי כמה מנהגים, בימי תענית ציבור.
בעיקר חוזרת בהם הבקשה לסליחה ולמחילה.
בדרך כלל, נושאות הסליחות הספרדיות אופי אישי ותוכנן הוא אפסות האדם מול בוראו ובקשת מחילה פרטית.
לסליחות האשכנזיות, לעומתן, אופי לאומי יותר והן עוסקות לא מעט בזיקה שבין הכפרה לגאולה.



יום הכיפורים  הוא חג מקראי ואחד ממועדי ישראל הנחשב ביהדות ליום הקדוש ביותר בלוח השנה העברי (אם כי על פי ההלכה השבת נחשבת לקדושה ביותר).
למרות זאת, מבחינת הדת, העונש על חילול יום זה פחות מהעונש על חילול שבת.
יום הכיפורים חל בעשרה בתשרי ובמוקדו עומדות התשובה והסליחה, ועל פי ציווי התורה נדרש להתענות ביום זה.
זהו הצום היחיד שאינו נדחה מפני השבת.

על מטרתו של יום הכיפורים כותבת התורה :"וְהָיְתָה לָכֶם, לְחֻקַּת עוֹלָם: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם, וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ--הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם: מִכֹּל, חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה', תִּטְהָרוּ."



הרמב"ם בהתאם מגדיר את יום כיפור כ"זמן תשובה":"יום הכיפורים הוא זמן תשובה לכול, ליחיד ולרבים, והוא קץ מחילה וסליחה לישראל. לפיכך חייבין הכול לעשות תשובה ולהתוודות, ביום הכיפורים."

הוגים רבים דנו בשאלה הגדולה של התשובה, כיצד מעשה החטא שהאדם עשה יכול להתבטל ולהתפוגג כלא היה, אף שהדבר כבר נעשה, ולעתים אף יש לו תוצאות ורישומים בעולם, אך ברור הוא שרעיון התשובה הוא רעיון יסודי ביהדות, הכרוך עם חג זה.







 
חרטה היא רגש שחש מי שאינו מרוצה ממעשיו ומהתנהגותו בעבר.
חרטה מלווה לעתים בתחושות של עצב, בושה או אשמה, לאחר מעשים שמאוחר יותר האדם חש כי מוטב ולא נעשו.
חרטה עשויה להיווצר לא רק בעקבות מעשה, אלא גם בעקבות מחדל - האדם מתחרט על שלא פעל במקום שראוי היה שיפעל.
לעתים החרטה מלווה במעשים הנובעים ממנה: שינוי ההתנהגות, התנצלות בפני הנפגע, ואף מתן פיצוי לנפגע.
במקרים קיצונים החרטה עלולה להוביל לדיכאון ואף להתאבדות.
היעדר תחושת חרטה הוא אחד התסמינים של הפרעת אישיות אנטיסוציאלית.

ביהדות, אם פגע אדם באחר אולם אחר הביע חרטה כנה לנפגע וניסה לתקן את העוול שגרם, קיימת חובה דתית על הנפגע לסלוח ולהתפייס. אם הפוגע אינו מביע חרטה, אין כל חובה לסלוח. זאת כיוון שהיהדות מתמקדת באחריות האישית של החוטא. זוהי אחריותו של החוטא להכיר בחטאו ולבקש מחילה מאלה שבהם פגע.


סקרמנט הוידוי של הכנסייה הקתולית מורכב מחרטה, הודאה וגמילות חסדים.

באסלאם, סליחה דורשת לעתים קרובות חרטה מצד החוטא. במקרים שבהם האדם מבקש את סליחת האל, מרכיב החרטה הוא מהותי לקבלת הסליחה.

אצל המורמונים, חרטה היא אחד מארבעת עקרונות האמונה. העיקרון כולל חרטה כנה או "צער אלוהי", כפרה במידת האפשר, והימנעות מחטא.



מזל מאזניים הוא אחד משנים עשר המזלות שבגלגל המזלות. באסטרולוגיה המערבית, "בן מזל מאזניים" הוא מי שנולד בין ה-23 בספטמבר לבין ה-22 באוקטובר (לערך).
במסורת היהודית מזל מאזניים מתייחס אל חודש תשרי. מושג זה מתייחס לרעיון שבתקופה הנתונה מיקום השמש באזור השמיים המוקצה למזל מאזניים האסטרולוגי.
מזל מאזניים הוא המזל היחיד בגלגל שאיננו משויך ליצור חי כלשהו (מזל הדלי, במקור הלועזי מסומל על ידי אדם הנושא דלי מים - "Aquarius").
היות שמזל המאזניים הוא חדש יחסית, ההתייחסות אליו נעשתה אך במיתולוגיה היוונית המאוחרת.
נאמר כי אלה המאזניים של אלת הצדק, אסטראה - Astraea (כאשר היא עצמה קושרה למזל בתולה).
כמו המאזניים ששואפים לאיזון והרמוניה, כך מתואר מזל מאזניים בספרות האסטרולוגית. כמזל שמנסה לתת איזון וליצור אנרגיה של שלום ואחווה.
המאזניים גם מתואר כחסר יכולת החלטה בשל הצורך להתאזן. הם רודפים אחרי צדק וידועים כחברותיים מאוד.