14.9.2012

עוף גוזל, חתוך את השמיים




עופות (שם מדעי: Aves) היא מחלקה של בעלי חיים במערכת המיתרניים.
מחלקת העופות כוללת כעשרת-אלפים מינים המפוזרים כיום על פני מרבית האזורים הגאוגרפים של כדור הארץ, והופכים אותה לאחת מהמחלקות המצליחות והמוכרות ביותר של מיתרנים.

למרות האחידות הרבה במבנה הגוף הבסיסי שלהם, מיני עופות מפגינים מגוון צורות וגדלים, החל ב-5 סנטימטרים בקוליברי עד 275 סנטימטרים ביען ואף יותר במיני עופות נכחדים כמו המואה.
 מינים רבים הם חברתיים, ומתקשרים ביניהם במגוון של מחוות טקסיות וקריאות ייחודיות.

העופות משכו מאז ומתמיד את לב האדם, ויש להן מקום מרכזי בתרבות ובאמנות.
התחום הזואולוגי העוסק בחקר העופות נקרא אורניתולוגיה.
מיני עופות מקבוצות כמו התרנגולאים והאווזאים בויתו על ידי האדם, ויש להם ערך כלכלי רב.
כ-130 מיני עופות הוכחדו על ידי האדם, וכ-1200 נוספים נמצאים כיום בסכנת הכחדה.












העופות הם הומיאותרמים (בעלי "דם חם"), מתרבים באמצעות הטלת ביצים, וההורים מטפלים בצאצאיהם.

קן הוא מעין כוך הנבנה על ידי עופות, דו-חיים וחרקים מסוימים למטרת שמירה על ביציהם ועל צאצאיהם.
הוא נבנה מחומרים אורגניים כעשבים, ענפים ועלים;

כל מין ומין בונה את קנו בצורה הייחודית לו ומתאימה לצרכיו הנוכחיים, למקום קינונו ולאופן גידול הצאצאים.
קנים יימצאו בבתי גידול רבים ושונים זה מזה, וצורתם תהיה שונה.







העופות מכוסים בנוצות, תכונה המייחדת אותם מכל שאר בעלי החיים בני-ימינו, והגפיים הקדמיות שלהם הפכו לכנפיים המאפשרות למרביתם לעופף באוויר.  בגוף העופות בני ימינו חלו התאמות מקיפות לתעופה, כמו מקור קל במקום שיניים, עצמות חלולות לחסכון במשקל, ומערכת ייחודית של שקי אוויר וריאות לנשימה יעילה במיוחד.

הנוצה היא חלק מהמערכת המאפשרת לעופות לעוף, והיא שומרת גם על חום גופם של העופות. הנוצות התפתחו מהקשקשים של הדינוזאורים.
הנוצה מורכבת מסעיפים וסעפעפים (סעיפי משנה) רבים. הסעיפים מסתעפים מהציר המרכזי של הנוצה, והסעפעפים מסתעפים מהסעיפים.
כל הסעפעפים הסמוכים זה לזה נרכסים ביניהם על ידי קרסים זעירים.
למרות משקלן המועט של הנוצות, המשקל שלהן יכול להגיע לפעמים לכדי שיעור כפול ממשקל שלד העוף.
 ניתן להביא כדוגמה את העיטם לבן הראש, שמשקל העצמות שלו כ-270 גרם, ומשקל הנוצות כ-670 גרם.

ישנם עופות שמנצלים את ססגוניות הנוצות שלהם למטרות שונות. אחת מהם היא למשוך נקבות, לדוגמה הטווס הזכר פורש את נוצותיו בעונת הרבייה כדי למשוך את עיני הנקבות ולהרתיע זכרים אחרים.
חילוף הנוצות הוא תהליך פיזיולוגי עונתי של נשירה וחידוש, הדומה לתהליך התנשלות הקשקשים בזוחלים.
החילוף הוא הדרגתי, כדי למנוע בזבוז אנרגיה. כמו כן הוא גם סימטרי משני צדי גוף העוף, וזאת כדי לא לפגום בכושר התעופה. נוצותיהם של חלק מהעופות הימיים משוחות בחומר שומני כדי למנוע ספיגת מים אליהן.




















גוזלים ואפרוחים
גוזל הוא צאצא של עופות הבוקע מן הביצה במצב בלתי מפותח, בו הוא לא יכול לעזוב את הקן, והוריו מאכילים אותו.
יש גוזלים שבוקעים מן הביצה כשעיניהם עצומות והפלומה שלהם דלילה. יש גוזלים הבוקעים במצב שעיניהם פקוחות וכל גופם מכוסה פלומה צפופה.



אפרוח הוא צאצא של עוף מקבוצת עוזבי קן, הבוקע מביצתו כשהוא מכוסה פלומה ופקוח עיניים.
האפרוח מסוגל לעמוד וללכת על רגליו ולאכול בכוחות בעצמו ללא עזרת הוריו כבר מיומו הראשון, אולם ברוב המינים הוא יהיה עדיין תלוי בהוריו לצורך הגנה מטורפים ומציאת מקורות מזון ומחסה ולעתים גם לצורך לימוד התנהגות שתשמש אותו להישרדותו במהלך חייו הבוגרים.
עופות המולידים אפרוחים הם תרנגולים, שלוים, פסיונים וברווזיים (ברווזים, אווזים וברבורים), יענים (יען, אמו, ננדו) , לעומת דורסים, ציפורי שיר, יונים ותוכים המולידים גוזלים.











נדידת עופות היא תופעה זואולוגית, המתרחשת בעיקר בעונות המעבר, כאשר מיני עופות רבים נודדים, עם התקרב החורף, מאתרי הקינון שלהם למעונות-חורף באזורים חמים יותר, ושבים, עם התקרב הקיץ, לאתרי הקינון שלהם.
העופות נודדים בין אירופה ואפריקה, בין אמריקה הצפונית ואמריקה הדרומית ואף בין הקטבים.
העופות הנודדים מאירופה עוברים ברובם דרך ארץ ישראל, ואף שוהים בה לילה אחד או יותר, ומיעוטם, כמו השלווים, חוצים את הים התיכון ונוחתים בחופה הצפוני של אפריקה.







ציפור לאומית
 (או עוף לאומי) היא עוף, שנבחר לסמל מדינה או עם.
קיימים עופות המסמלים אף מדינות בתוך ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה והודו ואף מחוזות ביפן, סין ועוד.
לעתים זהו סמל רשמי - המופיע או לא מופיע על גבי סמל המדינה, ולעתים סמל לא רשמי.
 יש מדינות ללא עוף לאומי, ויש מדינות שלהן יותר מעוף אחד, כך בטרינידד וטובגו ישנם שני עופות לאומיים ושניהם מופיעים על סמל המדינה; אחד מהם הוא העוף הלאומי שלטרינידד, והשני - של טובגו.

קיימים מספר סוגים ואף מינים של עופות, שנבחרו כעוף לאומי ביותר מאשר מדינה אחת. כך קונדור האנדים הוא עוף לאומי במספר מדינות בדרום אמריקה, ואילו סוגים שונים של בזיים ושל עגוריים משמשים כציפורים לאומיות במדינות שונות זו מזו.  השקנאי אף הוא עוף לאומי הנפוץ במדינות שונות, מכיוון שהוא נחשב למייצג של הנצרות.

לעתים בסמל המדינה מופיע עוף אחר מאשר העוף הלאומי - כך בסמלי ירדן, רומניה, דרום אפריקה, ניגריה, אינדונזיה, איסלנד, הפיליפינים, ליבריה וסיישל. עופות מסוימים משמשים כסמלים רב לאומיים שאינם מזוהים עם "עוף לאומי".

דוכיפת - ישראל
דוכיפת (שם מדעי: Upupa epops), מין יחיד בסוגו (Upupa) ובמשפחת הדוכיפתיים.
ייחודה בציצית הנוצות הכתומה לראשה.
הדוכיפת שכיחה באירופה, באסיה ובאפריקה. בישראל היא יציבה ומקייצת, מצויה בעיקר במישור החוף, אך תפוצתה מתפשטת וגדלה בעקבות ריבוי השדות המעובדים והמדשאות במדינה. היא ניזונה מחרקים, זחלים ותולעים.
מכיוון שלשונה מנוונת היא אוכלת את טרפה על ידי זריקתו לאוויר ובליעתו בעת שהוא נופל אל תוך פיה.
הדוכיפת משמיעה קולות קריאה רמים, מעין "הוּפוּפ" או "הוּדהוּד", ולכן שמה בערבית מדוברת הוא "הוּדהוּד".
 גם שמה בשפה הלטינית, "אוּפּוּפּה" (upupa), נובע מחיקוי קולות הקריאה שלה. הקולות מושמעים בעיקר על ידי הזכרים למשיכת נקבות.