ספורט ותכשיטים - טניס

ספורט ותכשיטים, כללי - כאן


הטניס, המכונה גם "הספורט הלבן", הוא ספורט אולימפי הנחשב לפופולרי במדינות רבות ברחבי העולם.
טניס נכלל במשחקים האולימפיים בעת המודרנית מאולימפיאדת אתונה (1896) ועד אולימפיאדת פריז (1924). לאחר 64 שנים בהן לא היה הטניס חלק מהתוכנית האולימפית הוא שב אליה באולימפיאדת סיאול (1988) ומאז מהווה ענף אולימפי קבוע.

הגוף המנהל את הענף בעולם הוא הפדרציה הבינלאומית לטניס (ITF ראשי תיבות שלInternational Tennis Federation) בה חברות 206 מדינות. הגוף המנהל את הענף בישראל הוא איגוד הטניס בישראל, החבר ב-ITF מאז 1950.

מקור שמו של המשחק הוא מהמילה "Tenez" בצרפתית עתיקה, שמשמעותה "קח" או "קבל", אותה היה קורא המגיש אל יריבו במכת הפתיחה.
צורתו הראשונה של משחק הטניס נקראה בצרפתית Jeu de paume, והומצאה על ידי נזירים צרפתים לצורך שעשוע בעת טקסי דת.  עד מהרה הפך המשחק פופולרי ברחבי צרפת, ואף בבית המלוכה.‏  התיעוד הראשון של בניית מגרש ייעודי למשחק היה של לואי העשירי, מלך צרפת.

במאה ה-16 התקבל משחק הטניס בהתלהבות בחצרות המלכים ועד למאה ה-18 היה פופולרי בקרב מלכי אנגליה וצרפת. הנרי השמיני מלך אנגליה היה חובב נלהב של המשחק, שהתקיים עד אז באולמות סגורים בלבד, ומגרש אותו בנה בארמון המפטון קורט עודנו עומד היום כמגרש הטניס העתיק ביותר בעולם.‏

בין השנים 1859 ל-1865 פיתחו הארי ג'ם וחברו הספרדי אגוריו פררה משחק המשלב אלמנטים של המשחק "ראקטס" האנגלי ו"פלוטה" הבאסקי, אותו שיחקו על דשא הקרוקט של פררה בברמינגהאם.
בשנת 1872, עם שני חברים נוספים, הקימו ג'ם ופררה את מועדון הטניס הראשון בעולם בעיירה למינגטון.‏

בדצמבר 1873 החל מייג'ור ולטר קופטון וינגפריד, קצין בצבא הבריטי, להפיץ משחק דומה בשם "sphairistike", אותו פיתח לשעשוע אורחיו במסיבות אותן ערך בחצר ביתו בווילס.‏  בזכות משחקו, שבמהרה קיבל את השם טניס דשא (lawn tennis), נחשב כיום וינגפריד לממציא הטניס המודרני.‏

בעבר היה נהוג לשחק בתלבושת המסורתית - לגברים חולצה לבנה ומכנסיים לבנים קצרים עם כיסים, ולנשים חולצה לבנה וחצאית טניס קצרה שמתחתיה יש מכנסון קצרצר ומקום לכדור (זו הסיבה לכינוי 'הספורט הלבן').
כיום רשאים טניסאים ללבוש בגדים בצבעים ובסגנונות שונים ברוב התחרויות, מלבד בטורניר וימבלדון בו שומרים על המסורת של לבוש לבן. 

המשחק משוחק בנעלי ספורט המותאמות במיוחד לאופי המשחק. 

צמיד טניס

בד"כ - צמיד המכיל אבני חן קטנות/רבות, כגון יהלומים, שמסודרים ומחוברים אחד אחרי השני לתוך "שרשרת" צרה.
לצמיד אין תליונים או אלמנטים נתלים אחרים.

צמידי הטניס הם אביזרים פופולריים באירועים רשמיים בשל הברק שלהם . האבנים ממוקמות בתוך "בתי שיבוץ" ומושחלים לתוך הצמיד ומוחזקים ביחד על ידי אבזם.

כאשר אומרים צמידי טניס רבים חושבים על רצועות בד ספוג אשר נלבשות על היד למניעת הצטברות זיעה על כף היד, אולם צמידי טניס מתייחסים למעשה לצמידי יהלומים הערוכים בתבנית סדורה כצמיד דק גמיש כאשר כל אחד מהיהלומים מקובע בנפרד עד לקבלת צמיד דק, בוהק ומנצנץ וגמיש.

שמו של התכשיט נקרא ע"ש תקרית בה היתה מעורבת הטניסאית כריס אברט בשנת 1987.

כריס אברט, אלופת העולם במשך שבע שנים בטניס נשים, ענדה צמיד יקר המאופיין בשורת יהלומים מסודרים אחד אחרי השני.
באמצע המשחק הסוגר של הצמיד נפתח וכריס אברט ביקשה מהשופט לעצור את המשחק עד שהצמיד היקר יימצא.
מאז - כל צמיד המאופיין בשורת אבני חן מסודרות ברצף/שורה, נקרא צמיד טניס.

עוד תכשיטים בנושא טניס

מרפק טניס
מרפק טניס או דלקת של עילית העלי הצידי (  Lateral epicondylitis) מתאר מצב כאוב באזור המרפק על רקע נזק לגיד המשותף של השרירים הפושטים של האמה. מהלכה הטבעי (ללא טיפול כלשהו) של ההפרעה כולל תקופות של החמרה והקלה עד החלמה מלאה ברוב המקרים במהלך שנתיים לכל היותר.
 מרפק טניס הוא הפרעת השריר-שלד השכיחה ביותר באזור המרפק.
 ההפרעה מופיעה על רקע מאמצים חוזרניים וטכניקה לקויה במשחק טניס או משחק רקטות אחר, אך מרפק טניס מופיע גם על רקע מאמצים חוזרניים במגוון עיסוקים אחרים הכוללים הנעה של שורש כף היד וסיבוב של האמה כלפי מעלה ומטה (למשל שימוש במברג) .

הסימפטומים המופיעים במרפק טניס כוללים בין השאר: כאב המקרין מחלקו החיצוני של המרפק שלעיתים ממשיך עד לכף היד, חולשה בזרוע, כאב שהולך וגדל במשך שבועות וחודשים וכאב בביצוע תנועות מסויימות הכוללות יישור אחורנית של שורש כף היד כמו החזקת ספל קפה.
משחק טניס - ובמיוחד שימוש חוזר בחבטת גב כף היד, בשילוב טכניקה לא נכונה - היא אחד הגורמים האפשריים למרפק טניס. יחד עם זאת תנועות רבות אחרות שמבצעים עם הזרוע לעתים קרובות, כמו שימוש בכלים של שרברבות, צביעת קירות, נהיגה באופנוע ועבודה מול מחשב עלולות לגרום למרפק טניס.
לרוב, מרפק טניס נפוץ בגילאים של 30-50 אך הוא יכול לתקוף כל אדם שמותח את פרק כף היד באופן חוזר ונשנה. כל אדם שחוזר על אותן התנועות, לפרק זמן של שעתיים ביום לכל הפחות, נמצא בסיכון גבוה יותר.נמצא שגם מעשנים נמצאים בסיכון גבוה יותר להתפתחות של מרפק טניס. (להמשך קריאה)

הטיפול בגלי הלם נותן מענה לכל אלו שלא נהנים מהטבה במצבם לאורך זמן רב. במקרים הכרוניים ישנה הצטלקות לא סדירה בסיבי הגידים, אספקת הדם המקומית נפגעת, בחלק מהמקרים נוצרת היסתיידות על הגידים המעוררת דלקת ומעגל בלתי פוסק של כאב. הטיפול בגלי הלם מגדיל את אספקת הדם המקומית, מעודד צמיחה של כלי דם חדשים, מפרק את ההצטלקות ו/או ההיסתיידות (אם קיימת) באזור ומרפא את הדלקת כך שהרקמה נבנת מחדש בצורה סדירה ולא פתולוגית. 

מקורות
ויקפדיה
Pinterest
גלי הלם