28.12.2015

עושות רוח - הסבר כללי

 בפוסט הקודם נהננו ממשב הרוח שהן עושות.
בפוסט זה אסביר בצורה כללית, כיצד חורזים אלמנט אחד של מניפה. 

למען הפשטות אתמקד בדגם דמוי האלמנט בשרשרת הבאה, אבל אלמנטים נוספים עשויים מחרוזים אחרים בנויים על אותו עקרון.


אלמנטים דמויי  אלמנט זה, בנויים  מ- 4  עקרונות:

  • משתמשים בכמה גדלים של חרוזים
  • השחלה ראשונית יוצרת מעין עיגול (לא ממש עיגול, אבל למען הפשטות) המורכב ברובו מהחרוזים הקטנים יותר ובחלקו העליון - חרוז/מס' חרוזים גדולים יותר
  • פיוטה,  כאשר גודל החרוזים הולך ועולה.
  • בכל סבוב פיוטה, מספר החרוזים החדשים פוחת ב-1
ראשית נבחר את החרוזים.
באלמנט לעיל, משתמשים ב:
  • 15/0
  • 11/0
  • 8/0
  • חרוז אחר גדול יותר, נניח מולטיקאט 4 מ"מ או סברובסקי או פנינה
ניתן למשל להשתמש גם בדליקות 11/0 ואז הם יהיו בין ה-15/0 ל-11/0.
או בדליקות 10, ואז יהיו בין ה-11/0 ל-8/0.

השחלה ראשונית - משחילים את החרוז הגדול ביותר, משני צדדיו - החרוזים הבאים אחריו בגודל, אחד מכל צד. וביניהם - מס' אי זוגי של 15/0 (או החרוז הקטן ביותר)


לחרוזים הגדולים ב"קודקוד" העיגול 2 תפקידים עיקריים:
  • ליצור מעין צורת טיפה
  • לשמש מעבר מצד אחד של העיגול לצד השני בחריזת הפיוטה.
כעת אנו מתחילים לחרוז פיוטה בחרוזים הקטנים.
כאמור, מס' החרוזים בכל שורת פיוטה הולך וקטן באחד. קחו את זה בחשבון כשתחשבו כמה חרוזים תשחילו בהתחלה.

נתחיל סיבוב ראשון עם החרוזים הקטנים ביותר.
ראשית, נצא מחרוז אחד קטן, אחרי החרוז השני בגודלו, לא משנה מאיזה צד.



כעת פיוטה, כאשר בסופו נצא מהחרוז הקטן ביותר האחרון ב"סיבוב" בצד השני.


עלינו להתחיל שורה חדשה בפיוטה.
לשם כך, עלנו לעבור לצד השני של החריזה. נעבור דרך החרוזים הגדולים ונצא מהחרוז הפיוטה הראשון שהשחלנו בסבוב הזה. (צריכים לעבור דרך החרוז בקטן בשורת ההשחלה הקרוב "לקודקוד" העיגול)


כעת אנו חורזים פיוטה עם חרוזים גדולים יותר.
להזכירכם, מס' החרוזים החדשים בשורה זו יהיה אחד פחות מהשורה הקודמת

סיימנו סיבוב, עלינו להגיע לצד השני.
נעבור בחרוזים מהסיבובים הקודמים (גם משורת ההשחלה).

עכשיו בעיה שמתי שהוא תתקלו בה.
מתי שהוא, לא תוכלו לעבור יותר דרך חרוזי ה-15/0.
כאשר מגיעים למצב זה,  במקום לעבור לצד השני של ה"עיגול", מוצאים  מסלול קרוב דרך החרוזים האחרים ויוצאים מהחרוז האחרון בסיבוב שזה עתה סיימנו, מהצד השני, ע"מ שנוכל להתחיל שורה חדשה. די דומה למה שעושים בפיוטה אי זוגית.
למשל כך


 וכעת נחרוז את השורה הבאה, שוב באותם חרוזים. נגיע לקצה השני, נסתובב בין החרוזים ונצא מהחרוז האחרון שהשחלנו בסבוב, לכיוון הצד השני, להתחלת שורה חדשה.


כך ממשיכים, כאשר כל שתי שורות, עוברים לחרוז גדול יותר, עד הגודל הרצוי (או עד שאין יותר חרוזים לחרוז)
אנו משנים את גודל החרוזים, לרבות האפקט המעניין, מסיבה אחת בלבד- כדי שה"עיגול" לא יתקמר.
השימוש בחרוזים הולכים וגדלים מרחיב ומגדיל את היקף ה"עיגול".

ניתן כמובן לשחק בצבעים וכל מיני וראיציות שנראות לכם.

וראציה יפה בעיני היא יצירת מניפה תלת מימדית.
למשל,  משהו דמוי העגיל הזה




לאחר שסיימתם לחרוז את המניפה, הגיעו לשורת ההשחלה וחרזו באופן זהה בצד השני, שורה אחת פחות.
אח"כ חברו את שני המשטחים שנוצרו ב-"זיג-זג", כמו כל חיבור משטחי פיוטה.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה