קרושה אירי - מבוא

 הסתכלו על היצירות המדהימות הבאות 

הן עשויות/מעוטרות קרושה - קרושה או תחרה אירית.

באמצע המאה ה-19 פקד את אירלנד רעב מתמשך.

פטרייה שגרמה לריקבון הרסה כמעט את כל יבול תפוחי האדמה ולמעשה את עיקר פרנסתם של האירים.
כמיליון תושבים אירים היגרו, רבים אחרים מתו ואוכלוסיית אירלנד הצטמצמה בכ-30 אחוז.

בצר להם ניסו האירים לחפש פרנסה חלופית.
תחרה נחשבה אז עסק רווחי אך השיטות המסורתיות באמצעות סלילים ותפירה, דרשו השקעה רבה של זמן וכסף והרווחים לא משהו. תחרה כזו דרשה כ-200 שעות עבודה.

בתקופה קשה זו, קמה גברת אחת והמציאה שיטה ליצירת תחרה במסרגה אחת.

הדוגמאות שהתקבלו מהמסרגה הזכירו מאוד את התחרה הונציאנית שהיתה אז באופנה והעבודה נסרגה ב-20 שעות (להבדיל מה-200 בשיטה המקורית).

בשנת 1846 רייגו דה בלנקרדיה, אותה גברת שהמציאה את השיטה החדשה,  הוציאה לאור את הספר הראשון שהכיל דוגמאות לסריגת תחרה אירית. 

עוד על ההיסטוריה של הקרושה האירי תוכלו לקרוא כאן.

בימנו חוזרת עבודת היד לככב בכל תחומי האופנה ומעצבים רבים משתמשים בתחרה האירית ע"מ לעטר ולהכין מודולים.

למרות שרוב מוצרי הטקסטיל נעשים היום במכונות, נותרה התחרה האירית עבודת יד.

אז מהי בעצם תחרה אירית?

להבדיל מסריגה רגילה, את התחרה הזו מכינים מאלמנטים בודדים שנסרגים בנפרד ומחוברים אח"כ ברשת קרושה.

האלמנטים יכולים להיות פרחים, עלים וכד'.

אז מה צריכים אם רוצים להתחיל?

נתחיל עם החוטים

כיום סורגים תחרה אירית בעיקר בחוטי כותנה אבל אפשר גם עם צמר, וחוטי אקרילן.

לצורך הכנת התחרה האירית נזדקק לחוטים בשלושה קוטרים (עוביים):

• חוט עבה המשמש לבסיס אלמנט (חוט הבורדון) (יש אלמנטים גם בלעדיו)
• חוט בינוני להכנת האלמנטים
• חוט דק לסריגת הרשת - חיבור האלמנטים.

בשם "בורדון" נקראים למעשה 2-3 חוטים המשמשים כבסיס לשורה הראשונה של אלמנט מסויים.

כאמור, התחרה האירית נסרגת עם מסרגת קרושה ולכן מן הסתם נזדקק למסרגה אחת.

וכן

מכיוון שאנו עוסקים למעשה בקרושה, מן הסתם נצטרך להבין את הסימנים שיופיעו בהדרכות/תרשימים.

הנה קישור ל-PDF עם הסמלים או הסבר נוסף, כאן.

בפוסט הבא בנושא נתחיל לעבוד.