סר דייוויד ברוסטר (1781-1868) נולד בסקוטלנד ומספרים עליו שאת הטלסקופ הראשון שלו בנה כשהיה בן 10.
בגיל 12 נשלח לאוניברסיטת אדינבורו ללימודי דת ובשנת 1800 יצא משם עם תעודת אם-אי.
הוא הוסמך לתפקיד מטיף אבל נתקף בפחד קהל ועשה תפנית חדה אל המדע.
הוא עסק במחקר בתחומי הפיסיקה והאופטיקה בכל ימי חייו, גילה תגליות , התפרנס מכתיבת מאמרים וספרים ועריכת כתבי עת ואינצקלופדיות.
ברוסטר חיבר מראות בשפופרת עם חרוזים צבעוניים, בחר להם שם מסובך ופיתח את העקרונות האופטיים שבבסיסן.
שכפולי הצורות, המעגל, הצבעים...הקליידסקופ, שמקור שמו ביוונית "צופה בתמונה יפה" (בעברית נקרא גלילור) הוא במקורו מכשיר אופטי הממחיש צורות סמטריות.
הקליידוסקופ מורכב מגליל שבתוכו מראות (שברי זכוכית עפ"י רוב).
המראות משקפות למתבונן דרך הגליל עצמים צבעוניים.
המראות משקפות למתבונן דרך הגליל עצמים צבעוניים.
בד"כ ישנן שתי מראות מלבניות כך שסידורן בזוויות שונות יוצר שכפולים של העצמים:
- זווית של 45 מעלות יוצרת שמונה שכפולים של העצמים
- זווית של 60 מעלות - 6 שכופלים
- זווית של 90 מעלות - ארבעה שכפולים.
פרקטל היא צורה גיאומטרית המורכבת מעותקים מוקטנים משל עצמה בכל רמת פירוט.
לפרקטלים יש שימוש רב בגרפיקה ממוחשבת, תפקיד חשוב בפיזיקה ובמיוחד בתורת הכאוס.
פרקטלים נמצאים בשפע בטבע, במנדלות, בערבסקות, באמנות דקורטיבית ואפילו אם נעצום את עיננו ונפעיל לחץ על העפעפים נראה אותם. פקטלים נמצאים גם בצורות הנוצרות מהקליידוסקופ.
הקליידוסקופ נוצר עוד לפני שגילו את הפרקטלים שהחלו להתגלות ולהחקר מסוף המאה ה-19.
ואפשר למצוא אותם גם בתכשיטים
ג'יימס ברידל פיתח את Rorschmap שלדבריו היא אפליקציה הולמת למפות משעממות.
כלי נחמד ומהפנט שמאפשר לכם ליצור קליידוסקופ וירטואלי.
ולסיום, יש שיראו בקליידוסקופ את נכוח של רעיון אחד להתרבות לאינסוף רעיונות נוספים ומשותפים עם מליונים אחרים.
סרטון מקסים, פרי היוצר של TED - קליידוסקופ אנושי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה