דרוש ג'וק, חי או מת

כתבתי כבר אינספור פעמים שאני מכורה לסדרות CSI למיניהן.
אני צופה בשידורים חוזרים, שוב ושוב.

באחד מהשידורים החוזרים, יצא מפיה של גופה' מקק מלא דם שנלקח מיד למעבדה.

לאחר שנוקה הדם, גילתה החוקרת כי על שריונו של המקק הנחמד (ג'וק) היו נעוצות אבני חן.
מסתבר שאותו ג'וק חביב, שהיה בעצם תכשיט חי, היה הסיבה לרצח.

חשבתי לעצמי - איכס!
מי יענוד מקקים ושאר חרקים חיים על הצוואר? סתם רעיון הזוי של התסריטאי.

נכון, יש תכשיטים רבים בדמות חרקים: עכבישים, חיפושיות, פרפרים ועוד.

 

אבל...

השימוש בחרקים כתכשיטים חיים היה קיים כבר אלפי שנים.
חיילים מצריים קדמונים, ענדו חיפושיות עקרב כשיצאו לקרב, מתוך אמונה שאלו יגנו עליהם.

גם בני המאיה התקשטו בחרקים חיים...

בשנת 1980 זכתה החיפושית המקסיקנית גם היא לעדנה.
חרק כנוע, גדול, חסר כנפיים המעוטר בזהב ואבני חן הפך לתכשיט מן המניין ונשים מחצי האי יוקיטן הצמידו אותו כסיכה לבגדיהן.

תתפלאו, אבל מחירן של החיפושיות המנצנצות, שדרך אגב היבוא שלהן מנוגד לחוק בארה"ב, יכול להגיע ליותר מ-500 דולר.

בשנת 2006, מעצב אופנה בשם Jared Gold השתמש במקק שריקות ענק, ציפה בזהב ושיבץ בקריסטלים והפך אותו לתכשיט לכל דבר ועניין.

מה שבטוח, תכשיטים כאלו יעמדו גם בשואה גרעינית.

אם לא בא לכם להסתובב עם מקק חי על הצוואר, תוכלו להשתמש בחרקים מתים (מתו במוות טבעי, אני לא בטוחה)
שני תיכוניסטים מארה"ב יזמו עסק מצליח - תכשיטי פגרי חרקים וחרוזי זכוכית.

מעניין? קראו עוד כאן




אין מה לעשות.
חרקים תמיד מעלים אסוציאציות של גועל, לכלוך ואפילו פחד.
ישנם חרקים ש"שוחים נגד הזרם" המקובל.

החרקים מסדרת שעירי הכנף מתחילים את חייהם במקורות מים, לפעמים אפילו שלוליות.
הם חשופים למגוון רחב של סכנות ולכן פיתחו מנגנון הישרדות מיוחד במינו.

הם משתמשים בשריון או קונכייה ע"מ להגן על עצמם. אבל, להבדיל מחבריהם בעולם החרקים,  הם בונים את הקונכייה שלהם בעצמם, מכל הבא ליד.

צורפים ומעצבי תכשיטים עלו על השיטה של שעירי הכנף והחלו ליצור תכשיטים באמצעותם.
הם הניחו את הזחלים של החרקים בסביבה מבוקרת, פזרו שבבי זהב, פנינים ואבני חן וזו התוצאה-

ולמען רווחתם של חברנו החרקים, בואו נהנה מפרפרים גדולים, יפים ו... רקומים.

עוד פרפרים יפיפיים (שלא הועלו על מזבח הגרידיות) של האמנית יומי אוקיטה, תוכלו למצוא כאן

ולסיום, עכבישים שלא כדאי לענוד על הצוואר, למרות יופיים.

"לכל תכשיט, הסיפור שלו"