לא טוב היות האדם לבדו, מנהגי חתונות

היוונים שוברים צלחות, בארגנטינה מעבירים ביריות מהכלה לחברה, אורז וקונפטי, בסין הכלה לובשת שלוש שמלות, זריקת הזר לאחור ועוד מנהגים ומסורות הקשורים לחתונות בעולם.

אצל היהודים שוברים כוס ובארץ - בארץ מתחשבנים...

אם יש מנהג אחד שממש מקומם אותי בחתונות הוא הצ'ק שהזוג הטרי מצפה לקבל.
כל ההתחשבנות של  "מה הם הביאו, מה אני צריכה לתת"... כל רשום הצ'קים/מעטפות בסיום החתונה ממש מגעיל אותי.
עכשיו בכלל הוסיפו "חטא על פשע" מבחינתי,  שירות חדש - גיהוץ כרטיסי אשראי.

אני חושבת שהמנהג הכל כך ישראלי הזה ממש בזוי. אבל זו דעתי...

בפוסט זה קצת מנהגי חתונות מהעולם.

נתחיל עם שמלת הכלה...

אמנם יש מדינות שהכלה נראית ככה (למשל)

ענודה בזה

אבל במרבית העולם המערבי, הכלה בד"כ לובשת לבן - שמלה, תכשיטים וכד'.
שאלתם את עצמכם למה בעצם?  

	​
	​

ובכן מסתבר שמנהג השמלה הלבנה לכלות החל  לאחר שהמלכה ויקטוריה לבשה שימלה לבנה ביום חתונתה, 1842.

החתנים, לובשים חליפות

 

בחירת תאריך לחתונה הפך למרוץ מטורף למצוא את התאריך הנכון שיחרט לעד בראש... בראש מי בעצם?

רשמו לפניכם - נינט טייב והנבחר המזוקן מתחתנים ב-09.09.2014.

לא משנה מה תבחרו ולמה, ליהודים יש ימים מותרים/אסורים/כדאיים ולא - קראו כאן

רובם מעדיפים חתונה באביב או בקיץ, למרות שיש הרבה יתרונות גם לחתונה בחורף (בעיקר כספיות).
הנה לכם רעיונות לחתונה חורפית שלא תשכח.- כאן.

שבירת הכוס בחתונה יהודית הוא מנהג עתיק יומין. 

מנהג זה עבר גלגולים רבים וכמה סיבות.

המקור הראשון למנהג מופיע בתלמוד הבבלי ודווקא אין שם נימוק של "זכר לחורבן".
הנימוק בתלמוד הבבלי הוא "להמעיט משמחת החתונה", שכן אין לשמוח שמחה בלי גבול ויש לאזן עם קורטוב של עצבות. (אולי נגד עין הרע?)

המהרש"א ראה במנהג, סמל לעובדה שמעפר באנו ולעפר נחזור.
מקורה של הכוס בעפר והיא עתידה להתפורר ולהישבר כמו גורל כל בני האדם והחיים.

יש שראו במנהג שמירת הזוג הטרי ממזיקים ומעין הרע, שהלוואי  ורסיסי הכוס יפחידו את דורשי הרעה.

 יש עוד הסברים ולא אכביר בהם ואציין שרק במאה ה-13 נקשר המנהג עם זכר חורבן הבית.

חופה היא עוד מנהג יהודי, למרות שגם בחתונות מערביות משתמשים בה (לא מאותה סיבה).

על המשמעות היהודית ומנהגי חופה - קראו כאן

ההינומה היא מנהג/סמל מוכר בחתונות, ולא רק יהודיות.

מקור המנהג במקרא, כאשר רבקה התכסתה בהינומה בנישואיה ליצחק: "וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס" ‏

במשנה ראו בהינומה סמל לבתוליה של הכלה.

יש שטוענים שההינומה היא סמל לצניעות, יש שאומרים שהיא סמל לבקשת ידה של הכלה.

לפי המסורת, כלה גרושה שנישאה שוב לא תניח על פניה הינומה. 

על זרי הכלות כתבתי בהמון פוסטים אז אזכיר שוב בקצרה...

 בתרבויות העתיקות האמינו כי כלה אשר נושאת זר פרחים ביום החתונה שלה, מוגנת מפני רוחות רעות שמנסות להרחיקה מבעלה.

מנהג זריקת הזר הוא גלגול מאוחר יותר שהתפתח בתרבות הויקטוריאנית ונפוץ במדינות המערב עד היום.

לפי אמונה זו, כאשר הכלה זורקת את הזר לעבר אישה אחרת, היא בעצם מעבירה לה בכך את סגולות של שפע וברכה כמו גם הגנה מרוחות ושדים.

האמונה כי אותה האישה שתפסה את הזר, תהיה הבאה להתחתן, היא כבר גלגול מודרני.

עוד על זרי כלה, תוכלו לקרוא כאן

טבעת הנישואין היא הטבעת שעונד החתן בטקס הנישואין.

יש חברות ודתות שנהוג דווקא שהאישה עונדת לחתן.

לפי ההלכה, את הקידושין שהוא אקט של קניין (אם תרצו ואם לא פמינסטיות יקרות).
אקט זה ניתן לבצע בשלושה דרכים" בכסף, בשטר ובביאה.

הטבעת היא הדרך הכספית.

נהוג שהטבת תהיה בעיצוב פשוט ולו לפחות שלא יטעו בסיבת הנישואין (לא בגלל הכסף של החתן...)

אם אתם רוצים להיות מקוריים, הנה לכם כמה רעיונות לטבעות נישואין

מנהג נוסף היא עוגת החתונה. כן זו עם המאה קומות שמעליה מתנוססות בובות חתן-כלה.

אבא שלי סיפר שבחתונה שלו הוא היה כל כך לחוץ ולא בגלל שקיבל רגליים קרות.

הוא ישב כל הזמן עם יד על השולחן מפחד שהעוגה תיפול.

גם על מנהג זה כתבתי לא פעם ולא ארחיב.

אבל על עוגה כזו -  מי בכלל חושב?

שושבינים ושושביניות, עוד מנהג בחתונות המערביות בעיקר.

פירוש המילה שושבין - ידיד, חבר.
זה אותו חבר/ה המלווים את החתן/כלה לחופה ו/או לטקס הנישואין.

בתקופת המשנה היו אלה החברים המלווים את החתן/כלה לחופה ושמחים במסיבתם, שולחים מתנות.

לפי התלמוד הבבלי היה לשושבינים גם תפקיד של פקחים הלכתיים.

בתרבות המערבית מסורת השושבינים הגיעה כנראה מהמשפט הרומי, שם נדרשו כעשרה עדים בחתונה.

אני בטוחה שהמשפט הרומי לא דמיין שושבינות כאלו- טרנד מטורלל חדש

השושבינים  יהיו גם אחראים על מסיבת הרווקים שתכליתה -   לאפשר לחתן לעתיד לחוש בפעם האחרונה את רווקותו.

הנה לפניכם מסיבת רווקים מפתיעה - כאן

ואם כבר במסיבת רווקים עסקינן, מה יותר מסיבה מטקס החינה?


הינה היא טקס הנהוג בקרב עמים שונים במזרח התיכון, בצפון ובקרן אפריקה ובאסיה והוא אומץ ע"י חלק מהיהודים יוצאי ארצות אלו.

בטקס זה צובעים בין היתר את ידי החתן והכלה בצבע צמחי המופק מצמחי החינה (Lawsonia inermis) , למזל טוב.






במסורת היהודית נתנו פירוש נוסף למילה "חינה" -

• חלה, מצוות הפרשת חלה
• נדה, מצוות טהרת המשפחה
• הדלקת הנר

היום הפך טקס החינה לעוד מסיבה, לפעמים אפילו גדולה יותר מהחתונה ואם תשאלו אותי - עוד סיבה למתנות וצ'קים.

לכל חברה / דת יש את המנהגים והמסורות שלהם, חלקם אפילו הזויים משהו.

על מנהגים מהעולם תוכלו לקרוא כאן, כאן, כאן

חתונה היא עסק כלכלי מצוין (לא לזוגות, לא למוזמנים ובוודאי לא למשפחות).
במדינה בה מיליארד תושבים (המספר הולך ועולה אבל מי סופר?) , העסק כלכלי עוד יותר.

הנה הצצה קטנה לתעשיית החתונות בסין.

יש למשל את הכלה בת השמונה מתימן (מסכנה, היא אפילו לא מבינה מה עושים לה שם והיא מחייכת)

ויש לעומתה את הכלה התל-אביבית - כאן, שהיא בכלל לא מתל אביב (כי אלו לא מתחתנות...)

ויש כאלה שהמסורות/מנהגים לא מספיקים להם...

הזוג הזה החליט להינשא ביער ושיישרף העולם...

ככה כמעט קרה באמת

עוד על החתונה ביער, כאן

עוד רעיונות הזויים, כאן

ומה היה קורה אילו הרב בחתונה שלכם היה פוצח בריקוד סוער?

לפעמים, למרות כל התכנונים יש גם פספוסים.

ויש  גם מתיחות

 ונסיים בעוד מנהג ידוע בחתונות, התמונות, האלבומים.

הנה לכם מקבץ של תמונות חתונה מיוחדות.

עוד תמונות, כאן ו-כאן
 

  

"לכל תכשיט, הסיפור שלו"