ברגשות מעורבים, חלק ג'

כפי שכתבתי בפוסטים הקודמים בנושא, עור הוא חומר גלם המיוצר מעורם של בעלי חיים. מייצרים גם עורות הנחשבים אקזוטיים יותר, עורות זוחלים (תנינים לטאות ונחשים), עורות יענים ואפילו דגים.
ביהדות משמש העור לייצור חלקי התפילין. עורות איילים שימשו כמכסה למשכן.
עד להמצאת הנייר שימש עור שעובד לקלף, כחומר לכתיבה. ספר התורה נכתב עד היום על-גבי קלף.
מוצרי פרווה כבר מזמן אינם נתפשים כבחירה לגיטימית, והחרם עליהם מקובל עבור רבים מאיתנו. הבחירה במוצרי עור עדיין נתפשת איכשהו כטבעית ולא-בעייתית מבחינה מוסרית. תעשיית העור נהנית לעתים, שלא בצדק, מתדמית ידידותית לסביבה ולאדם. חלק מהעור במערב ממנו עשויים המוצרים (כולל עורות תכשיטים) מגיע מתעשיית העור ההודית, תעשייה הידועה לשמצה. הפרות מועמסות על משאיות צפופות, גוף צמוד לגוף, קשורות זו לזו בחבלים. במסעות אימים, בד"כ בדרכים משובשות, שאורכם לעיתים מאות קילומטרים, רבות מן הפרות מתות במהלך ההובלה או סובלות משברים. מצבן של פרות שגדלו במערב לא טוב בהרבה. במערב הן סובלות משורה של פעולות אלימות, פעמים רבות ללא חומרי הרדמה או משככי כאבים: סירוס, גדיעת קרניים, צריבת מספר, ניקוב אוזניים, כריתת זנב ועוד זוועות. יש עדות של עובדים במשחטות המעידים על כך כי לעיתים העור נפשט כשהחיה עוד חיה ובהכרה מלאה. מצבן של החיות האקזוטיות לא פחות רע. ואם החיות לא בראש סדר העדיפויות שלכם אז... גידול תעשייתי של חיות במשקים הוא אחד מהענפים המזיקים ביותר לסביבה. גידול של יונקים גדולים בפרט, כמו אלו המנוצלים לתעשיית העור, הוא בין המזיקים ביותר לסביבה, ואחראי עיקרי לפליטת גז החממה מתאן.  גם תעשיית עיבוד העור לא מוסיפה ידידות לסביבה. אם במאה ה-19 השתמשו בחומצות מהצומח ע"מ לעבד עורות, הרי שהיום החומרים הסינטטים המשמשים לעיבוד העורות, מסבים נזקים סביבתיים חמורים ביותר. אז אם החלטתם לא לתת למוצרי העור להנות מהספק (תוצר נלווה בלבד וכד')... אם החלטתם להמנע מרכישת מוצרי עור טבעי גם מטעמי זכויות בע"ח וגם מטעמים סביבתיים... אפשר להתחיל להשתמש בעור מלאכותי, Artificial leather או faux​.
ה-faux​ Leather עשוי מבד כותנה מצופה המחקה את העור. זוהי אלטרנטיבה זולה יותר וכמובן הומנית ו"ירוקה" יותר.
עורות מלאכותיים אחרים, עשויים מתוצרים נלווים של תעשיית הנפט- עור סנטטי.
הנה לכם תכשיטי עור שבוודאות הוכנו מעור מלאכותי. אפשר להנות, להתגנדר גם מבלי להרוס...

"לכל תכשיט, הסיפור שלו"