כמו יין טוב

שנות ה-40 וה-50 של המאה הקודמת, היו באמריקה ואירופה, שנים של מלחמות וההתאוששות שלאחריהן.
בתקופה בה הצנע שלט בכל, העיצוב היה מינימליסטי, קליל ובעל קווים ישרים, עיצוב פופ ושפע פלסטיק.
בשנות ה-60 של אותה מאה, דור חדש של צעירים שהיו חדורי שינוי ומהפכות, גילו מלבושים ישנים בחנויות צדקה בלונדון.... אז כנראה החל שיגעון הוינטג'.
הפעם הלכתי לחפש מה זה בכלל וינטג', מה זה לעזאזל רטרו ומה לכל הרוחות ההבדל בינהם. אז בואו ננסה לעשות קצת סדר.
וינטג' מתייחס לאותן שנות ה-40 והחמישים של המאה העשרים. למעשה פריט וינטג' הוא פריט שמקורו בתקופה שלפני ההווה.
מקורו של המושג הוא בכלל מתחום היין, שם הוא קשור לשנת בציר ענבי היין. השימוש במושג וינטג' בתחום האופנה והעיצוב, נסמך על הדימוי של האיכות הבאה עם ההתיישנות.
לאורך ההיסטוריה היה תמיד ביקוש לפריטי לבוש, אופנה ועיצוב ישנים ואף משומשים. החל משנות ה-90 של המאה העשרים, קיימת עליה חדה בביקוש לפריטים כאלו. להוציא את העובדה שהסלבס החלו ללבוש אופנת וינטג', למה בעצם קיים ביקוש גדול לפריטי הוינטג'?
הסיבה העיקרית מגיעה מהתחום ה"ירוק" - מחזור, שימוש חוזר.
סיבות אחרות נעוצות ברצון של הלובשים אופנת וינטג' לבלוט מעל כולם, נדירות פריטי הוינטג', איכות הפריטים ועוד. המושג וינטג' הפך למזוהה עם יוקרה, נדירות, איכות וערך היסטורי-תרבותי רב.  לא כל פריט ישן מהמלתחה של הדודה או כיסא ישן  מהבית של סבתא הוא וינטג'. וינטג' היא תורה בפני עצמה. ככה בשלוף - כל פריט  שמלאו לו 30 שנה לכל הפחות, אבל גילו עדיין פחות מ - 100 שנה הוא וינטג'. אם מחמירים - גם פריטים בני 20 שנה ויותר ייחשבו וינטג'. אם  קניתם משהו ביד שנייה, והוא בן עשר שנים בלבד - זהו "סתם" פריט משומש. הוא צעיר מדי להיכנס לקטגוריה.
אופנת רטרו עוסקת למעשה בחיקוי. פריט רטרו הוא פריט חדש המחקה סגנון מעידנים קודמים. אין לפריט רטרו שום ערך היסטורי
המילה רטרו לקוחה מהתחילית הלטינית Retro שפירושה אחורה או הפוך.
באומנות, סגנון רטרו מתייחס בעיקר לפופ-ארט שהתפתח בשנות ה-40 והחמישים של המאה העשרים. אופנת רטרו היא אופנה בה סגנון הלבוש מורכב מפריטים (חדשים) שהיו מקובלים בעבר
הוא היה תמיד קיים וסביר להניח שימשיך להיות. רטרו זה לחזור לעידן התמימות של פעם ולהסתכל עליו בעיניים עכשוויות

"לכל תכשיט, הסיפור שלו"