בחודש האחרון הצטרפתי לפרויקט נהדר שנקרא "חיים ברשת".
זהו פרויקט נסיוני של כתיבה בתשלום.
למערכת זו מערכת בלוגרים על האתר הראשי - בתחומי רשת, יצירה ועוד.
לכל בלוגר נבנה בלוג ייחודי עליו הוא מעלה פוסטים.
לכל פוסט יש נותן חסות ולכן איכשהו הפוסט צריך להיות קשור לנושא של נותן החסות.
לי יש את הבלוג :"אישה אחת ברשת".
אתם מוזמנים להכנס לבלוג שלי, לקרא, להגיב. אם אהבתם את הפוסטים, אתם מוזמנים לעשות לייק/לשתף.
מדי פעם אעדן אתכן בפוסטים חדשים. הפוסטים לאו דוקא בחריזה אבל לדעתי מרחיבי אופקים, הומוריסטיים ולעיתים יצירתיים
וכן, כמו שכתבתי קודם, הכתיבה היא בתשלום ואנחנו בפרויקט לא מתבישים בזה.
כאימא לשני נערים מתבגרים, אני רוצה להגיד לכם – אנחנו על סף פשיטת רגל!
כמויות האוכל שהם אוכלים, זה פשוט לא יאמן.
לאן, לכל הרוחות, כל האוכל הזה נכנס?
בשנים האחרונות אני לא מעזה להרים את השפופרת בעבודה, כשהטלפון מצלצל.
אני יודעת שהקול מהעבר השני יצעק: אימא, אני רעב ואין מה לאכול!
זהו פרויקט נסיוני של כתיבה בתשלום.
למערכת זו מערכת בלוגרים על האתר הראשי - בתחומי רשת, יצירה ועוד.
לכל בלוגר נבנה בלוג ייחודי עליו הוא מעלה פוסטים.
לכל פוסט יש נותן חסות ולכן איכשהו הפוסט צריך להיות קשור לנושא של נותן החסות.
לי יש את הבלוג :"אישה אחת ברשת".
אתם מוזמנים להכנס לבלוג שלי, לקרא, להגיב. אם אהבתם את הפוסטים, אתם מוזמנים לעשות לייק/לשתף.
מדי פעם אעדן אתכן בפוסטים חדשים. הפוסטים לאו דוקא בחריזה אבל לדעתי מרחיבי אופקים, הומוריסטיים ולעיתים יצירתיים
וכן, כמו שכתבתי קודם, הכתיבה היא בתשלום ואנחנו בפרויקט לא מתבישים בזה.
הפוסטים הראשונים שלי:
חגיגה בג'קוזי
תשמעו סיפור.
בתחילת המאה ה-20, היגרה משפחה קטנה מאיטליה לארה"ב.
שם, בארה"ב, הם הקימו חברה למשאבות.
בנו של אחד האחים (ממשפחת המהגרים הזו) נפצע בתאונת דרכים ונזקק לטיפול פיזיותרפי ארוך. בצר לו, החליט האב לפתח מערכת עיסוי מבוססת מים בלחץ גבוה.
למשפחת המהגרים הקטנה הזו קראו Jacuzzi ( "יאקוצי").
נשמע כמו משפחת מאפיה, לא? להמשך קריאה, כאן
תשמעו סיפור.
בתחילת המאה ה-20, היגרה משפחה קטנה מאיטליה לארה"ב.
שם, בארה"ב, הם הקימו חברה למשאבות.
בנו של אחד האחים (ממשפחת המהגרים הזו) נפצע בתאונת דרכים ונזקק לטיפול פיזיותרפי ארוך. בצר לו, החליט האב לפתח מערכת עיסוי מבוססת מים בלחץ גבוה.
למשפחת המהגרים הקטנה הזו קראו Jacuzzi ( "יאקוצי").
נשמע כמו משפחת מאפיה, לא? להמשך קריאה, כאן
כאימא לשני נערים מתבגרים, אני רוצה להגיד לכם – אנחנו על סף פשיטת רגל!
כמויות האוכל שהם אוכלים, זה פשוט לא יאמן.
לאן, לכל הרוחות, כל האוכל הזה נכנס?
בשנים האחרונות אני לא מעזה להרים את השפופרת בעבודה, כשהטלפון מצלצל.
אני יודעת שהקול מהעבר השני יצעק: אימא, אני רעב ואין מה לאכול!
להמשך קריאה, הקישו כאן
אתם מוזמנים לקרוא ולהגיב ואף להצביע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה