ברווזים, אווזים בואו הביתה

עופות וציפורים - כללי, כאן

תרנגול/ת

תרנגול הבית (שם מדעי: Gallus gallus domesticus) הוא עוף מבוית, הנפוץ ביותר מבין בעלי־החיים המבויתים ומבין כלל העופות על-פני כדור הארץ. מספר התרנגולים שנשחטו לצורכי מזון בשנת 2009 למשל מוערך בכ-52 מיליארד.
תרנגולים מוחזקים על ידי האדם לצורך הפקת בשר, ביצים ונוצות, לצורך עריכת קרב תרנגולים ולעתים גם כחיות מחמד.
תרנגול זכר הוא הציפור הלאומית של צרפת. ציור של תרנגול מופיע על מדי נבחרות הספורט של צרפת.
תרנגול זכר קרוי בעברית גם שכווי או גבר.

ניסוי שנערך באוניברסיטת בריסטול בבריטניה תוך שימוש במכשירי הדמיה, מצא כי תרנגולות מסוגלות לחוש אמפתיה כלפי תרנגולות אחרות וכלפי אפרוחיהן, וכי הן מגלות רמות מתח גבוהות יותר כאשר אפרוחיהן במצוקה.
במהלך הניסויים התברר לחוקרים, שכל התרנגולות הראו באופן ברור תגובה פיזיולוגית והתנהגותית של עקה, כמו עליית טמפרטורת הגוף והערנות, הגברת קצב הלב וקריאות תקשורתיות, בתגובה למצוקת אפרוחיהן .

ברווז
ברווז הבית (שם מדעי: Anas platyrhynchos domestica) עוף מים ממשפחת הברווזיים.
ברווז הבית בוית בסין מהמין ברכיה. באנגלית ובשפות נוספות מכונה ברווז הבית ברווז פקין משום מוצאו הסיני, אך אין להתבלבל בין מין ברווז זה לבין ברווז בנוסח פקינג - מתכון הכנה סיני של בשר ברווז.
כענף חקלאי, מגדלים ברווזי בית לשם ביצים, בשר ופלומה. לעתים מגדלים אותם כחיית מחמד או לנוי.
ברווזים גודלו על ידי האדם מזה אלפי שנים. ככל הנראה תהליך הביות החל בדרום-מזרח אסיה.
הם אינם פופולריים לגידול כמו התרנגולים, מכיוון שלברווזים בשר יותר שומני והם זקוקים לשטח גידול גדול יותר מהתרנגולים, דבר שמייקר את העלות הכוללת של גידול ברווזים לצורכי בשר.

אווז
אווז הוא שם כללי למספר עופות גדולים ממשפחת הברווזיים.
האווז הוא בעל צוואר ארוך ורגליים ארוכות וחזקות. צבעו נע בין לבן לאפור ולרוב אין הבדלים ניכרים בין הזכר לנקבה. האווזים חיים באזורו הצפוני שלכדור הארץ ובחורף נודדים דרומה יותר.
מקורו של אווז הבית הוא מהאווז האפור אשר בוית לפני כ-5,000 שנה.
מאווז הבית מפיקים בשר וכן משתמשים בנוצותיו כמילוי לכריות ושמיכות. פלומתו של האווז נקראת "מוך", אך לעתים נקראת בטעות "פוך".

הקשר בין האווז הזכר לבין הנקבה נשמר במשך כל חייהם. הזכר שומר ומגן על הנקבה בעודה דוגרת על הביצים.
האווזים חיים בלהקות חוץ מעונת הקינון.
לישראל מגיעים בחורף ארבעה מינים: אווז אפור, אווז קטן, אווז לבן מצח ואווז האחו.

ברבור
ברבור הוא עוף מים גדול בעל קרבה גנטית לאווז ולברווז.
הברבורים דומים לאווזים גם בהתנהגותם המשפחתית. שני בני הזוג קשורים זה לזה לכל ימי חייהם, והצעירים נשארים עם הוריהם עד לעונת הדגירה הבאה. הברבורים חיים בלהקות גדולות מבלי לאבד את ייחודם המשפחתי.
שני בני הזוג בונים את הקן ומגדלים את הגוזלים. כל נקבה מטילה 3 - 8 ביצים ודוגרת עליהן כ-5 שבועות כשהזכר שומר עליה.
בעבר נחשבו הברבורים לעופות מאכל, אך כיום הם מוגנים מציד במדינות רבות.
פלומת הברבור - כלומר הנוצות התחתיות והרכות שלו - משמשת לכרים ולריפוד. ("פוך")
הברבור אוכל מזון צמחוני מהמים (כ-4 ק"ג ביום), אולם ברבורים צעירים אוכלים גם תולעים וחסרי חוליות אחרים.

יונה
יונה היא סוג של ציפור ממשפחת היוניים.
ישנם כ-318 מינים של יונים. היונים הן מונוגמיות, ומחליפות בני זוג רק במקרה של מות אחד מבני הזוג.
ברגע שהקן מוכן, הנקבה תטיל ביצה אחת או 2 ביצים. כל אחד מבני הזוג מאכיל גוזל אחד מחלב יונים אשר נוצר בגרונם. זמן הדגירה על הביצים הוא בין 17 ל-19 ימים. הגוזלים מוכנים לתעופה כעבור בערך 4-5 שבועות מבקיעתם.
היונים חיות בממוצע כ-5 שנים בטבע, אם כי בשבי נצפו יונים שחיו כ-15 שנים.
היונים החיות בערים הן מסוג Columba livia, ובדרך כלל אינן עפות יותר מ-20 ק"מ ביום.
היונים ידועות כנשאיות ומפיצות של מחלות בקרב בעלי חיים ובני אדם. מרבית המחלות המופצות על ידי יונים מועברות על ידי הלשלשת שלהן. 

עורב
העורבים שחורים לרוב, בעלי רגליים קצרות וחזקות ומקורים מסיביים. הם אוכלי כל, אך הם מעדיפים בשר ובמיוחד נבלות.
העורבים הם חיות חברותיות ולעתים נאספים לקבוצות גדולות, אך אינם יוצרים מושבות.
כל זוג עורבים מקים לעצמו קן, בדרך-כלל לא יותר ממשטח זרדים, ושני בני הזוג דוגרים על הביצים ומאכילים את הגוזלים.
סוג זה מראה סימנים של אינטליגנציה גבוהה במיוחד, ואחד המינים (עורב קלדוניה החדשה) נחקר רבות, מכיוון שנראה שהוא עושה שימוש אינטנסיבי בכלים. מינים שונים של עורבים אף הראו סימנים ראשוניים של כישורים לשוניים ויכולת תקשורת לטווחים ארוכים. ניתן לאלף אותם ואף ללמד אותם לחקות קול אדם, בדומה לתוכי.
בסוג זה כ-40 מינים, הנפוצים בכל היבשות פרט לדרום אמריקה, ובאיים רבים. בישראל נמצאים המינים: עורב הודי, עורב מזרע, עורב אפור, עורב חום עורף, עורב שחור ועורב קצר זנב.

תוכי

תוכאים (שם מדעי: Psittaciformes) היא סדרה במחלקת העופות בעלת צורה מיוחדת וססגונית.
בסדרת התוכאים ישנם כמה מאות מינים המצויים באזורים טרופיים וסובטרופיים בכל היבשות, מלבד אירופה ואנטארקטיקה. לחלקם כושר חיקוי מצוין ומראה ססגוני, ובשל כך הפכו כמה מהם לעופות נוי וציפורי מחמד.
גופם ותזונתם מתאימים לחיים ביער. צווארם קצר. כנפיהם מעוגלות. גופם מוצק, מקורם קצר, עבה ומאונקל בקצה חלקו העליון. מקורם החזק מסייע להם לאכול זרעים ולקלף פירות.
כמעט ואין הבדלים בין הזכרים לנקבות בין בני הסדרה.

בעולם יש כ-330 מינים של תוכים. לכל מיני התוכים יש כושר חיקוי, ישנם מצטיינים יותר וישנם פחות. לתוכים יש תיבת תהודה מיחדת שיכולה לחקות קולות ולכן תוכים שונים, ובראשם הג'אקו, מסוגלים לחקות מגוון רחב של צלילים וקולות, כולל דיבור אנושי.

טווס
טווס (שם מדעי: Pavo) הוא סוג של עוף במשפחת הפסיוניים. הוא מוכר עד מאוד בשל זנבו ההדור של הזכר, המשמש קריטריון לבחירה מינית המתבצעת כשהוא מציג אותו לראווה בפני נקבות בתקופת הרבייה.
לטווס הזכר יש נוצות זנב ססגוניות ירוקות-כחולות או ירוקות. בנוצות יש סדרות "עיניים" הנראות בצורה מיטבית כאשר הטווס פורס את זנבו. לכל מיני הטווס יש ציצת נוצות בראשם. נוצות זנבו הן הנוצות הארוכות מבין כל בעלי חיים. 

לטווסת (נקבת הטווס) תערובת של נוצות בצבעי ירוק דהוי, חום ואפור. היא חסרת הזנב הארוך שיש לזכר אך בעלת ציצה.
הנקבות יכולות אף הן להציג את נוצותיהן כדי להדוף סכנות או נקבות מתחרות מפני צאצאיהן.

יונק הדבש - קוליבריים
הקוליבריים (שם מדעי: Trochilidae; באנגלית: Hummingbird) הם משפחת עופות קטני גוף מסדרת הקוליבראים או הסיסאים. עם משפחה זו נמנים מיני העופות הקטנים בעולם.
הקוליברי נפוץ ביבשת אמריקה בלבד. מינים רבים של קוליברי נודדים מרחקים גדולים יחסית בין אמריקה הדרומית והצפונית. רוב מיני הקוליברי שבארצות הברית וקנדה, שבהם האקלים קר יחסית, מהגרים אל אזוריה החמים של אמריקה הדרומית עם בוא החורף, אף על פי שכמה מינים נשארים בצפון גם בחורף.
באנגלית נקרא הקוליברי Hummingbird, וזאת בשל קול הזמזום שנוצר בעקבות הרפרוף המהיר בכנפיו.
הקוליברי משתמש בלשון לצורך שאיבת צוף מהפרחים.

ינשוף
ינשוף (שם מדעי: Asio) הוא סוג של עוף לילה דורס ממשפחת הינשופיים.
גודל הינשופים הוא כגודל פרגית, אך בגלל נוצותיהם הם נראים גדולים יותר מגודלם הממשי.
צבעם של הינשופים - חום מנומר; הכנפיים והזנב שלהם מחוספסים. רגליהם חזקות מאוד, קצרות ומכוסות בנוצות.
כל רגל מצוידת בטפרים חדים, כאשר שתי אצבעות של הרגל פונות קדימה, והשתיים האחרות פונות אחורה.
ראשו של הינשוף גדול ורחב, ועיניו נמצאות בחלק הקדמי של הראש (כמו אצל בני האדם. אך אצל עופות אחרים מסוגו, עיניים בחלק הקדמי הן תכונה נדירה), כאשר הן בולטות קדימה, ועל ידי כך מקנות לינשוף יכולת ראייה סטריאוסקופית. עיניו ואוזניו של הינשוף מוקפות בזר של נוצות, דבר המשמש לקליטת זעזועי אוויר והעברתם לחלל האוזן.
צווארו ארוך וגמיש, דבר שמקנה לו יכולת לסובב את ראשו בזווית של עד 270מעלות.

הינשופים חיים בזוגות, והם מחלקים את התפקידים ביניהם.
הנקבה מטילה ביצים  ודוגרת עליהם. הזכר מביא מזון לגוזלים, עד שהם לומדים לעוף, ומסוגלים להזין את עצמם לבד.
הינשופים אינם בונים קנים, אלא גרים במקומות נטושים וחשוכים.
הם מטילים בין 2 ל־9 ביצים לבנות (לעתים נדירות מאוד הם מטילים 12 ביצים). הגוזלים יוצאים מהביצה עיוורים, ומכוסים בפלומה דקה.
שמו של הינשוף נגזר מהמילה "נשף", שפירושה "לילה", ואולי גם בגלל קולות הנשיפה שהינשוף משמיע.

הינשוף מוכר בתור סימן לעתידות, אך גם למעשי כשפים ובשורות רעות, וזאת משום העיניים שלו שנראות כאנושיות שלו והקולות שהוא משמיע.
ביוון העתיקה, בעיקר באתונה, הינשוף היה בעל החיים אשר שוייך לאלת החכמה - אתנה.

מסיבה זו נעשה לסמל המדע ואף סמלם של מטבעות אתונה, בהם הוא מופיע בדרך כלל.