13.8.2012

משחקים של אור וצל

בימים חמים של קיץ, כל שאנו מחפשים הוא הגנה מהשמש, מקום מוצל וקריר.

http://zel.co.il/

 בין אם זה הצייר, הצלם, או האומן - רובם זקוקים למשחקי אור וצל ע"מ להעניק משמעות עמוקה יותר ליצירה שלהם.

הצייר ההולנדי רמברנדט, היה ידוע בשימוש המופלא שלו באור ובצללים.
הציור "אריסטו מתבונן בפסל של הומרוס" מ-1653,  מציג, כפי שמשתמע משמו, דיוקן דמיוני של הפילוסוף היווני המביט בפסלו של המשורר.
את השימוש באור כאן נהוג לפרש כמכריע בהרהורים של אריסטו בנוגע לערכה של ההצלחה החומרית מול זו הרוחנית.

 

הצלם הצ'כי יאן סאודק, שאחד מצילומיו שימש כעטיפת אלבומו המטלטל של יהודה פוליקר "אפר ואבק", מציג בצילום לעיל, את תפקידו של האור בתוך המסגרת המצמצת לכאורה של השחור-לבן.
האור כאן אינו בולט וברור כמו בציורו של רמברנדט, אך למעשה מרכז התמונה ובה הילד הצועד לבדו בשטח הנטוש, ספק-רגעית ספק-לנצח, כמו מלווה באור הבוקע מבין העננים. 


הצילום אלפרד אייזנשטדט, המתאר רחוב איטלקי בשנות ה-30 של המאה העשרים. אייזנשטדט, היה צלם גרמני-אמריקאי שהפך לאחד מצלמי הבית של המגזין LIFE ולצלם עיתונות מוכר ומשפיע.
האור החזק, שיוצר את הצללים המרשימים ואת ההפרדות הגיאומטריות במשטח המצולם, מעניק לתמונה מימד פואטי.

 



 באמנות, נוצרים האור והצל בדרכים שונות, וזאת בהתאם לטכניקה בה משתמש האמן.
 ברישום למשל, המקומות המוצללים יווצרו באמצעות רשת צפופה של קווים, והמקומות המוארים יווצרו על יד רשת מרווחת מאוד, או השארת חלקים חשופים מהנייר הלבן.
בציור, הנחה של כתם צבע בהיר תסמל מקום מואר, ואילו הנחה של כתם צבע כהה תסמל מקום מוצל.

לאור ולצל תהיה לרוב משמעות סמלית ביצירת האמנות:
האור יסמל את האלוהי, הטוב, הקדוש, את הדמות או האירוע ביצירה עליה האמן שם דגש.
הצל יתקשר לחושך, מסתורין ומצב לא ידוע.



מארק שאגל נולד למשפחה חסידית בעיר ויטבסק שבבלארוס. כילד למד ב"חדר" וכשבגר למד אמנות באקדמיה, ועבר להתגורר בפריז. יצירתו המפורסמת ביותר בישראל היא "שנים עשר השבטים, חלונות הויטראז'" (המכונה גם "חלונות שאגאל"), המוצבת בבית הכנסת של הקמפוס הרפואי הדסה עין כרם שבירושלים.
לאור תפקיד חשוב ביצירה זו - היא אינה יכולה להתקיים בלעדיו. ביצירה זו מקור האור הוא חיצוני (קרני השמש) ותפקידו לחדור את הזכוכית הצבעונית, להאיר את היצירה ובכך לקיים אותה.



ג'ורג'יו דה קירקו,  צייר איטלקי, יליד יוון. פעל באיטליה בסוף מלחמת העולם הראשונה, ונחשב למבשר התנועה האמנותית "סוריאליזם". בציור זה, מתקבלת תחושה שהזמן והמקום קפאו, ולאור והצל תפקיד חשוב בכך.
 האור החד שמגיע מהקצה ולא ברור מהו מקורו, יוצר תחושה של דריכות לקראת משהו העומד להתרחש.
הצל הכבד היורד על הבניינים שבצד הרחוב, וצללית האדם המקרבת לפס האור, גורמים לתחושה של מסתורין ופחד. 




אדוארד הופר, צייר אמריקאי הידוע בעיקר בציוריו הריאליסטיים.
שום דבר מיוחד אינו קורה בציורים של אדוארד הופר,  גם כאן.
 שמש חודרת אל תוך מבנה בצהרי היום. לאור יש כאן תפקיד סמלי חשוב. האור בדרך כלל נועד להעצים את גיבור היצירה או אירוע מיוחד שקורה בה. הוא מבטא את הטוב, את האלוהי. כאן, הוא מסמל יותר מכל את נושא הבדידות שהעסיק את הופר, והאור כאן סמלי בצורה אירונית : הוא חודר מבעד לחלון ושוטף את החדר בקרני השמש. אבל החדר ריק מאדם וריק מחפצים.



 השימוש באור וצל הוא בעל משמעות חזקה גם בעולם העיצוב.
צל רך משרה אווירה נעימה, מזמינה ומרגיעה.


צל רב מדי וחושך יוצרים לעיתים תחושת מועקה, הרגשה מאיימת ואי נוחות בעיניים.



האור היא אנרגיה המועברת בגלים.
היא פועלת על חוש הראיה(רשתית העין) ומשם מועברת למוח המתרגם את האנרגיה לצורות, גופים וצבעים.
כולם יודעים שאנו זקוקים לאור השמש עבור ויטמין D, ושבמדינות הסקנדינביות אחוז ההתאבדות גבוה במיוחד, בין היתר בגלל החורף הארוך והקשה שלהם. בתמונה הבאה, קרני האור אינן מלטפות וחמימות - הן מסוונרות ולעיתים עינוי לא קטן.


צל הוא אזור שבו מוסתר מקור האור הראשי. אור יכול להגיע לאזור הצל ממקורות אחרים, או מהמקור הראשי באופן עקיף.  אם לא מגיע כלל אור לאזור הצל אז הוא נראה שחור לחלוטין ("צל מלא"), או שאם הוא נראה כהה יחסית לסביבתו ("צל חלקי") זאת אומרת שחלק מהאור הגיע לאזור הצל.
השימוש התכוף ביותר למילה צל הוא בהקשר של הסתרת אור השמש.

 ע"מ שייוצר צל, דרוש מקור אור וגוף אטום.
צל הוא הכתם הכהה שמטיל גוף אחד על גוף אחר.

ישנם מספר מושגים בהם משתמשים בנושא אור וצל.

צל מוטל
 הצל שהאוביקט מטיל על הקרקע ועל סביבתו.

צל עצמי ההצללה המתקבלת משבירת קרני האור על האוביקט עצמו.

אור חוזר 
 החזרי אור מהסביבה על האוביקט.

שימוש בצל נותן ליצירה גם פרספקטיבה ותלת מימדיות




איכויות האור השונות ביצירות שונות, משקפת הבדלים בהתנסויותיהם האקלימיות של אמנים בני ארצות שונות.
אך לשימוש באור וצל ביצירות משמעויות רבות נוספות, כמו שיקולים של סמליות, ולמעשה גם בעיות פילוסופיות או דתיות. כדרך הטבע נודעה לאור, מאז ומתמיד ובכל המקומות, משמעות סמלית; האור ייצג ומייצג את האלוהי, את הקדוש, את הטוב והמיטיב, ואילו החושך ייצג ומייצג את הלא ידוע, המאיים, את המוות, את הרשע, את ייסורי הנפש- 'חשכת הליל האופפת את הנשמה. הניגוד חושך-אור טבוע בנפש האדם מימים ימימה, ומידת הדגשתו אצל האמנים השונים מלמדת הרבה על מזגם האישי, כמו גם על גישתם או גישת התרבות בה הם פעלו או פועלים, אל העולם.

אור טבעי בהיר (המגיע מהשמש), המפוזר באופן שווה בין חלקי התמונה, יוצר בדרך כלל תחושת שקט ושלווה. מעברי האור והצל במקרה זה יהיו מתונים ומדורגים.


לעומת זאת, אור חזק ומלאכותי (לעתים ממקורות שונים- כתאורת תאטרון), היוצר צללים כבדים וניגוד חריף בין אור וצל, ובין חלקים מוארים לחשוכים ביצירה, יצור בדרך כלל תחושת מתח, דרמה והתרחשות, וימקד את תשומת לבנו לחלק המואר.


ישנם ציירים המשתמשים בתאור מסויים של אור ליצירת אווירה- למשל, אור סגלגל של בין ערביים, יכול ליצור תחושת מסתורין, קדרות, וכד'. 



אור לבן (כמו נאון) או כחלחל יכול ליצור תחושת קור וניכור. 

ביצירות שאינן ריאליסטיות, נוצר רושם של אור, או אסוציאציות של אור, דרך מקומות בהירים ביצירה, או דרך צורות המזכירות שמש או ירח.  



עקרונות של אור וצל

כיוון האור מגיע מכיוון מסוים, למשל מהשמש.
 הצל משתנה ומתארך בהתאם לזווית האור. כך מדובר גם על מקור אור אחר… לדוגמה: פנס, מדורה, קרן לייזר, טלביזיה, או לחילופין מקורות אור כמו: מספר פנסים מאירים על במת תיאטרון או הופעת רוק.

חוזק
חוזק האור משפיע על חוזק הצל..
אם מדובר על ספוט לייט כמו בתיאטרון אנחנו נראה עיגול אור ברור ומוגדר מאוד שמאיר על השחקן והכול מסביב על הבמה יהיה מאוד חשוך. הצל של השחקן יהיה גם מאוד חזק.
אור וצל בניגודיות גבוהה יוצרים מראה דרמטי יותר ובולט לעומת אור וצל בניגודיות נמוכה שיוצרים מראה עדין ורך.

גודל
 גודל הצל של האלמנט משפיע רבות על התחושה. למשל: כדור קטן עם צל קטן שתואם פיזית למידות הכדור יוצר לנו מראה ריאליסטי ויותר רגוע, ובמקרה השני ניקח את אותו כדור קטן ונשים לו צל ענק.. הדבר הזה יצור דינאמיקה ועניין. 

פוקוס
שימוש באור וצל במקרים מסוימים יעזור לנו ליצור פוקוס למקומות שאנו מעוניינים לקחת את עיניי המתבונן.
בדומה לבמת תיאטרון חושך מוחלט וספוט אחד קטן שמאיר על מקום ספציפי.

 

חומר
סוג החומר משפיע רבות על האור והצל שאליו הוא נחשף. לדוגמה,  פנס חזק המאיר על כדורי ברזל, גומי, זכוכית או פלסטלינה  יטילו צל שונה.
כשרוצים לתת לזה ביטוי במדיה דיגיטלית ועל מסך,  יוצרים תחושה שמדובר בחומר אחר  ע”י התייחסות לתכונות של החומר  ואיך אור וצל מושפעים ממנו. פנס חזק שמאיר על חומר מברזל יחזיר, סביר להניח,  את האור וייצור סנוור, לעומת פלסטלינה שהחזר האור ממנו יהיה מעומעם ובעל ברק קל אם בכלל.

זרימה Flow
כל העקרונות שהוזכרו, מטפלים בצל נקודתי.
בעיצוב מין הסתם יש מספר אלמנטים וחומרים שאיתם צריך לעבוד וליצור  וחשוב ליצור זרימה בינהם.

האור, הצל והנשמה
הנשמה מורכבת מאורות וצללים ולכל קרן אור שיוצאת, ישנו צל.


אין אור ללא צל והאור והחושך הם השלמות של היקום עם שיתוף פעולה יוצא מהכלל.
הצירוף של אור וחושך יוצר את מגוון התכונות הענק באדם, בעולם, ביקום - יאן ויינג
האור מסמל את כל התכונות המתפרצות: יוזמה, פעלתנות, בחירה, עשייה, אי סובלנות, מאבק.
החושך מסמל  את התכונות הסבילות: פאסיביות, התמהמהות, חשדנות, רעב, קורבן, התכנסות עצמית, חרדות, פחדים.
בתוכנו - כל תכונות הוא והחושך. ואין לזהות את האור והחושך עם "טוב ורע".
התוצאה - Yin-Yang בולט ומשלים. ("רונית בן דוד, אור וצל")



אין מראה רומנטי יותר מארוחה לאור נרות, או מתחת למרפסת מוצלת